החיים הם מראה – שבעת המראות של כת האיסיים

שבעת המראות של האיסיים

7 מראות המציאות על פי האיסיים, משקפות לנו שבעה סוגים של מערכות יחסים שיש לנו עם אנשים בחיינו, והן מראות למה שמתחולל בתוכנו, ולתדר שאנו מהדהדים ליקום. כול מערכת יחסים שאנו מנהלים, מציפה מטבע הדברים, נושאים שאנו מחזיקים סביבם מטען מסויים;  מהילדות, מהגנטיקה והזיכרון התאי, ואפילו מגילגולים קודמים- ובעיקר מערכות היחסים עם אנשים הקרובים לנו ביותר. למעשה כול אספקט במערכות היחסים שלנו מראה לנו את עצמנו דרך האנשים איתם אנו באים במגע.

אז מה הן המראות המשקפות לנו את המציאות?

1. מראה של הרגע – מה שאני באותו הרגע משתקף באדם האחר.
2. מראה של מה שאני שופט באותו הרגע, שמשתקף במציאות או באדם אחר.
3. מראה של מה שאיבדתי, נתתי לאחר או ויתרתי, או שנלקח/נגנב ממני.
4.  מראה של האהבה הכי נשכחת.
5. מראת אבינו/אמנו שמשקפת את יחסינו עם הבריאה.
6. מראה של המסע והחיפוש שלנו לתוך הצד האפל.
7. מראה של תפיסה עצמית.

1)     המראה הראשונה:

מראה של מה שאנו משקפים החוצה ברגע הזה.
המראה הראשונה היא מראת ההשתקפות ברגע זה, או במילים אחרות, מה הוא התדר אותו אנו מהדהדים כרגע ואיך הוא מתבטא במה או במי שעומד מולנו. אנו יודעים כיום שלכול מחשבה יש תדר אנרגטי אמיתי שניתן למדידה. כול מחשבה מעוררת רגש, שגם לו יש תדר משלו. התדר של הרגשות (יותר נכון של התחושות שהן רגשות בצירוף תחושת גוף) הוא שיוצר את ההשתקפות במציאות החיצונית. זו המראה הכי מוכרת שרבים נוטים לחשוב שהיא היחידה שקיימת. המראה הזו אומרת שמה שמשתקף באחר, הוא מה שדומיננטי בתוכי עכשיו – ברגע זה,  בין אם זה כעס או עצב ובין אם זו אהבה.
האחר מראה לנו מי אנו באותו הרגע: לדוגמא – אם קמנו כעוסים בבוקר, נוכל להבחין איך אנשים בסביבתינו, משקפים לנו כעס בחזרה.

"החיים הם כמו מראה: אם אתה מזעיף אליהם פנים, הם יזעפו בחזרה; אם אתה מאיר אליהם פנים הם ישיבו לך ברכה." ויליאם מייקפיס תאקרי -סופר

2)     המראה השנייה:

מראה של מה שאנו שופטים ברגע זה באדם אחר.
המראה הזו, תמשוך לחיינו את מה שאנו שופטים כדי שנוכל להיפטר מהשיפוט. אם אנו שלווים ורגועים כרגע והמציאות מציגה מולנו אדם צועק וכעוס שמוציא אותנו מהאיזון, כנראה שהוא משקף  את מה שאנו שופטים באותו רגע. או אם אנחנו ישרים כמו סרגל, ממש צדקניים, אבל גילינו שמישהו שיקר לנו או לא אמר את כל האמת – אנו שופטים אותו מיד. למעשה איננו "מאשרים" חוסר יושר אצל אחרים.
בפועל כל נושא שיש לנו מטען רגשי ושיפוט סביבו, ישתקף במציאות שלנו. זה יכול להיות מישהו או משהו שפגע בנו בעבר ולא סלחנו, או כול דבר שהשאיר בנו מטען לא פתור. אם אנו שופטים ומגנים התנהגות מסוימת, ויש לנו מטען רגשי באותו מקום – נמשוך עוד ממנה לחיינו.  אתם יכולים לבחון את הנושא בחייכם: אם לדוגמא במהלך חודש מסויים, צצות בחייכם כמה מערכות יחסים מאותו הסוג (למשל כמה אנשים שמשקרים לכם)  שווה לתת את הדעת ולבחון למה זה נמשך לחייכם. תבחנו את המקרים האלו,  ונסו לזהות על איזה כפתורים הם לוחצים אצלכם, ואז תשאלו: האם האנשים האלו מראים לי את עצמי ברגע? אם התשובה היא לא – תשאלו האם הם מראים לי את מה שאני שופט ברגע?

3)     המראה השלישית:

מראה של מה שאיבדנו, או נתנו (לאחרים) או נלקח/נגנב מאתנו.
המראה שמשקפת לנו תכונה או איכות לה אנו משתוקקים – באדם אחר.
היא באה לידי ביטוי כשאנו נמצאים בנוכחות אדם מסויים, שכאשר אנו מתבוננים בעיניו, אנו חשים במטען חשמלי או קשר חזק ומגנטי איתו. רבים נוטים לבלבל זאת עם הקונספט של נשמה תאומה, אך זה לא תמיד המקרה. כשאנו רואים משהו שאנו אוהבים ומשתוקקים לו, מתגלם באדם אחר, זה לרוב משהו שאנו חשים שאיבדנו, נתנו או נלקח מאתנו.
כול מערכת יחסים בחוץ, משקפת מערכת יחסים עם עצמנו, ואם כילדים חווינו אבדן של תמימות, כנות אומץ או אהבה, תמיד ננסה להחזיר את הדברים האלו לחיינו – גם דרך אנשים אחרים.
במהלך חיינו אנו מוותרים על הרבה אנרגיה ומאבדים חלקים מהאני הגבוה ומהנשמה לטובת אמונות ודפוסים שנשתלו בנו מהסביבה. כולנו עושים זאת ברמה מסוימת – מוותרים על דברים שהיו לנו כדי להשיג את מה שהחלטנו שאנו רוצים: מוותרים על תמימות כדי להתמודד עם ציניות, מוותרים על אומץ לטובת ביטחון, מוותרים על כנות כדי לעשות יותר כסף וכן הלאה.
דווקא בתקופה הזו, צצות לנו הרבה מראות כדי שנוכל להגיע לשלמות ומשם לבחון את מה שעליו ויתרנו.  כשאנו מזהים חלקים שעליהם ויתרנו ביודעין,  או אולי נלקחו על ידי מישהו שיש לו כוח או שליטה עלינו, מתגלמים באחר, הגוף התאי שלנו מזהה זאת, והזיכרון התאי נמשך להיות עוד עם אותו אדם כי הוא משלים לנו חוסר ברמה תאית.  זו משיכה מגנטית ולאו דווקא רומנטית, למרות שרבים נוטים להתבלבל.  אנו יכולים למשל להתעצב כשילד שרק פגשנו נפרד מאיתנו ועוזב, כי יש בו משהו שמזכיר לנו את התמימות שאבדנו.

המראה הזו היא חמקמקה. היא יכולה להציג עצמה באנשים שאנו נמשכים אליהם בצורה מגנטית – כולל משיכה מינית ואפילו תחושת התאהבות, כמיהה עזה וכד'…, כאשר בפועל הם פשוט מייצגים עבורינו כמיהה פנימית לאותו חלק בתוכנו – שאבד. אנשים רבים נושאים מטען משותף ומתאהבים במי שהם סבורים שהוא תאום נשמה, ואחרי זמן מה האהבה נעלמת. האמת היא שיתכן שהם פשוט ריפאו את עצמם ואינם זקוקים למראה הזו יותר. הם השיגו את השלמות שלהם וכעת הם יכולים לבחור אם ללכת, או להמשיך את היחסים, רק כי הם נהנים זה מחברתו של זה.
דוגמה נוספת על פי בריידן: הנשמה שלנו חסרת מין. כשאנו מתגשמים בעולם הדואלי, אנו בוחרים מין מראש, ובכך שבחרנו, אנו מוותרים בעצם על חלק ניכר מאנרגיה הנשית/גברית שיש בכול נשמה. אם הגעת כזכר ובחרת באותם 50% של אנרגיה גברית, אבל בילדות עברת התעללות וזה נלקח ממך, יתכן שתחווה בלבול.  בגלל שהמראה עובדת על תבניות אנרגטיות, זה רק טבעי שתימשך לאנרגיה שבחרת מראש שהיא אנרגיה גברית, וזה יכול להתבטא בין השאר גם כמשיכה מינית. {במאמר מוסגר: האמונה הזו נותנת ביטוי לתפיסה שהמיניות שלנו, אינה בהכרח גנטית או קבועה מראש (לפחות בחלק מהמקרים), מה שלא מקובל על מדענים רבים – ר.י}.
אנו תמיד מבקשים לחזק ולאשש את מה שאיבדנו, נתנו או נלקח מאתנו. לכן כדאי שנסתכל, מי האנשים שאנו נמשכים לשהות במחיצתם ונשאל מה אני רואה באדם הזה שאיבדתי, נתתי או נלקח ממני?
אגב – את כול מה שאבדנו, ויתרנו או נלקח מאיתנו, נוכל להחזיר לעצמינו כשנבין שהוא לא אבד באמת.
קצת קשה לאמץ את התפיסה הזו, אך האמת היא שאיש לא יכול לקחת מאתנו את השמחה, האומץ או התמימות. אם נבחן את מערכת האמונות שלנו, נראה שהמחשבה שמשהו נלקח מאתנו היא רק אשליה, הכול קיים בתוכנו ויש לנו אפשרות להתעורר ולעורר את התחושות האלו מחדש. כול עוד נחיה באשליה שאיבדנו משהו, או שהוא נלקח מאתנו – נמשיך למשוך עוד מצבים לחיינו שישקפו זאת.

4)     המראה הרביעית:

מראה של האהבה הכי נשכחת.
המראה הזו, היא מעודנת מאוד, ותציג לנו התנהגויות שסיגלנו עם הזמן, שיכולות להרחיק מאתנו את מה שאנו הכי אוהבים בחיים. דפוסי התנהגות שנעשו כה חשובים עבורנו עד שאנו מוכנים לארגן את חיינו מחדש רק כדי לתת להם מקום. פעמים רבות הדפוסים האלו הם מטען מגילגול קודם שבו לא נפתרו, וימשיכו ללוות אותנו עד שנפתור אותם. הם באים בצורת התנהגות כפייתית, דחפים והתמכרויות שסיגלנו, שיש להם השפעה הרסנית על המציאות שלנו. זה לא חייב להיות אוכל סמים או אלכוהול. זה יכול להיות גם צורך בשליטה, צורך להיות מושלם, צורך לצבור כמה שיותר כסף, כמה שיותר כיבושים מיניים ועוד. ההתנהגויות הללו, מרחיקות אותנו ממה שהכי חשוב לנו- מעצמינו, מאנשים אהובים, משקט, מביטחון ועוד, וזה קורה בצורה איטית והדרגתית עד שרובינו לא מודעים כלל שזה קורה, עד שאנו עמוק בתוך התבנית.

אני זוכרת כתבה שקראתי על מנהל בכיר, שנשאל מה סוד ההצלחה שלו, ותשובתו הייתה שבכול צעד בו התקדם בסולם הדרגות הוא ויתר על עוד חלק מעצמו: קודם על הזמן הפנוי, ואז על התחביבים, אחר כך על החברים, האישה, ובסוף גם על הילדים…
הוא אמנם קיבל בתמורה כסף וכוח, אך האם הבחירה בכסף וכוח על פני משפחה חברים וילדים הייתה בחירה מודעת? במקרה שלו, לא.
הוא פשוט התגלגל בצורה כפייתית עד שהיה מאוחר מידי, ובוקר אחד, התעורר והבין שאיבד הכל.
כשאדם מוצא עצמו בתוך התבנית הזו, הוא יכול להתעורר בכול שלב ולהבין על מה שהוא מוותר. לא צריך להגיע לקיצון כדי לזהות את התבנית ולרפא אותה. אמנם מדובר בתבניות שנבנות בצורה הדרגתית לאורך שנים, אך זה אפשרי להתעורר מהן בכול שלב, דרך הסתכלות על ההווה. בהווה אנו יכולים להבחין כיצד לאט לאט ככול שנמשיך באותה התנהגות, כך אנו הולכים ומאבדים בצורה הדרגתית את כול מה שיקר לנו ולעצור זאת בזמן. כדי לזהות את התבנית, תשאלו את עצמכם – האם יש התנהגויות שסיגלתי שמרחיקות ממני את הדברים שאני אוהב/ת?

5)     המראה החמישית:

המראה שהראו לנו הורינו כול חיינו.
רבים טוענים שאנו מתחתנים עם הכפילים של הורינו…פעמים רבות, אנו גם הופכים להיות דומים להם בהתנהגות (בין אם היא התנהגות בריאה, או לא בריאה).   הורינו מראים לנו את עצמם, אבל אנו רואים בהם את האלוהות, או את מי שאחראי לקיומנו. מאחר והם אלו שדאגו וטיפלו, (או לא דאגו ולא טיפלו) בנו כול חיינו, הם מסמלים את מה שמצופה מאתנו בעולם. להורים שלנו אמנם היו בחירות משלהם, אך חלקן היה לשים בפנינו מראה. המראה הזו אומרים האיסיים, משקפת לנו את הציפיות שלנו מהאלוהות, והורינו מחזיקים את המראה כדי שנראה איך אנחנו רואים את אבינו ואמנו בשמים.
כשהורינו כעסו ראינו את הבורא כועס, כשהם היו גאים בנו, הרגשנו שהבריאה כולה גאה בנו. ההורים שלנו הם ה"סרוגייט" שלנו ביקום: הם הסכימו ובחרו להביא אותנו, ואנו רואים בהם את כוח הבריאה ומצפים שמי שהביא אותנו, ידאג ויהיה אחראי עלינו. כול חיינו אנו מחפשים את האהבה החום והערכה והכבוד של הורינו כי הם הדבר הכי קרוב שאנו מכירים לאלוהים.

כשאנו מתארים את הורינו כיום לחיוב ושלילה, יש סיכוי טוב שאנו מתארים את הציפיות שלנו מהאלוהים. דרך תיקון יחסים עם ההורים, יש באפשרותנו לרפא את היחסים עם האלוהות ולהפך. כדי לזהות את המראה תשאלו את עצמכם, האם הדרך בה אני רואה את הורי דומה לדרך בה אני רואה את הבורא? האם יתכן שהראיה הזו תוקעת אותי במקום לשרת אותי?

6)     המראה השישית:

מראת "הצד האפל של נפש".
המראה הזו, משקפת לנו את הסיטואציה שרבים מכנים- "להגיע לתחתית הבור".  אלו המקומות בהם אנו נפגשים עם הפחדים העמוקים ביותר שלנו, או עם הקשיים הגדולים ביותר, והם קורים כדי לעשות לנו איזה "ריסטרט" – אתחול פנימי מחדש. (למי שקרא וזוכר, זה קורה לגיבורת הספר " לאכול, להתפלל לאהוב" בתחילת הספר, ושולח אותה לחיפוש רוחני.) המראה הזו, מזמנת לנו את האתגר האולטימטיבי: להישאר ערומים בלי כול החומות ששמנו סביבנו כדי שיגנו עלינו. זה המקום בו אנו מאבדים את מה שאנו הכי קשורים אליו ורואים בו את הזהות שלנו; למשל אבדן של אדם אהוב שאיננו יכולים בלעדיו, או של עבודה שמגדירה אותנו – או של הבריאות שלנו.  כשאנו נקיים מהכול, בתחתית השפל, אפשר שנישבר ונוותר, אך רבים מאתנו מוצאים במקום הזה, את כוחות הנפש הגדולים ביותר. זה המקום בו יש לנו אפשרות לקבל את יכולות המאסטר הגדולות ביותר שלנו, ללמוד על האיזון והסדר שיש בטבע וללמוד לסמוך על תהליך החיים בלי לשפוט שום דבר כטוב או כרע.

זו מראה שמשקפת לנו שהבריאה תמיד מאוזנת, והן האור והן החושך, שניהם באים מאותו מקור. יש מקור אחד להכל, ויש לו כל מיני צורות בהם הוא בא לידי ביטוי. הדרך היחידה להשתחרר מהפחד – מכל פחד, היא להבין שהאור והחושך אינם נפרדים, אין טוב או רע, הכול מגיע כדי לשים לנו מראה שעלינו לשנות משהו בפנים.

המצבים האלו על פי האיסיים, ישתקפו בחיינו רק אחרי שצברנו את כול הכלים להתמודד איתם. הבריאה אף פעם לא תיצור מצב שאיננו יכולים להתמודד איתו, והיא מאפשרת לנו לבחור האם לראות עצמנו כיוצרים מלאי עוצמה או כקורבן. מתוך המקום הלא מאוזן הזה,  יש לנו הזדמנות להוכיח את יכולותינו, לרדת לעומקי הנשמה שלנו ולמצוא את הדרך לשחרור. כשנעבור את התקופה הזו, נצא לרוב עם תובנות חדשות והחיים שלנו אף פעם לא יחזרו להיות כפי שהיו לפניה. אם נפלתם למקום הזה, זה הזמן להזכיר לעצמכם שאין טוב או רע והדבר היחידי שצריך להשתנות הוא הגישה שלכם למה שקורה. להזכיר לעצמכם שיש לכם כלים להתמודד עם המצב, ושזה הזמן להיכנס פנימה כדי לעשות שינוי אמיתי.

7)     המראה השביעית:

מראה של תפיסה עצמית.
המראה האחרונה והמעודנת ביותר היא המראה של התפיסה העצמית שלנו, כפי שהיא משתקפת בתוכנו כאשר אנו משווים את עצמנו לאחרים. היא מראה לנו שכאשר אנו שופטים את או מבקרים את עצמנו, זה רק כי אנו משווים את עצמנו לאחרים. למעשה שיפוט אינו אפשרי כשאין לנו נקודת השוואה. עד שהשוונו את עצמנו לאחרים – אנחנו מושלמים והכול כפי שהוא צריך להיות.  הסיבה היחידה שנראה בעצמינו משהו מלבד שלמות – היא אם נסתכל סביב ונשווה. למה אנו משווים את עצמינו? למי אנו משווים את עצמינו? איך אנו מעריכים שאנו פחות ממושלמים?  זה קורה רק כשאנו מסתכלים החוצה ומשווים.
המראה הזו נותנת לנו הזדמנות להבין שכול חוויה בחיינו, היא מושלמת בלי קשר לתוצאה, ומלמדת אותנו להפסיק להשוות את עצמינו לסביבה, ולראות את החיים שלנו מושלמים כפי שהם. זה אומר להרשות שלמות בתוך חוסר השלמות של החיים בלי השוואה.

רוב האנשים, ממהרים מאוד לשפוט את עצמם… כדי להבין מה ההשתקפות באה לסמן לנו, עלינו להסתכל על המקומות בחיים בהם אנו לא מרוצים מעצמנו ולשאול –למי אני משווה את עצמי שגורם לי להיות לא מרוצה?  לאילו סטנדרטים אני כובל את עצמי שגורמים לי לחוש רע? איך אני מחליט אם נכשלתי או שאולי בכלל  הצלחתי?  כשאיני משווה את חיי לאלו של מישהו אחר, איך הם יכולים להיות פחות  ממושלמים?
השיפוט העצמי היחידי שיש לו תוקף, הוא אם  עשיתי או לא עשיתי את הכי טוב שאני יכול. אם עשיתי את הכי טוב שאני יכול – אז הביקורת העצמית נובעת רק מזה שאני משווה עצמי לאחרים. איננו צריכים לשנות את העולם אלא רק את התפיסה שלנו, על מי אנו בתוכו. לחזק את ההבנה שאנו יוצרים ובוראים רבי עוצמה ויכולות בלתי מוגבלות. כשנצליח לעשות זאת, העולם ישתנה לנגד עיננו.

ועוד טיפ קטן שלי: אם אתם מתעקשים להשוות את עצמכם לאחרים, למה שלא תסתכלו על מה שיש לכם לעומת אחרים? לכמה אנשים בעולם יש פחות חופש? פחות שפע? זמן או בריאות ביחס למה שיש לכם?  ומה הם היו עושים אם היו להם את האפשרויות שיש לכם…? זהו רק שינוי בזוית הראיה, אך זה יאיר אתכם להבנה שההסתכלות על ה"אין" מול ה"יש" היא רק אשליה ובשורה התחתונה – הבחירה החופשית שלכם היא בחירה בזוית ראיה שתקדם אתכם, מול כזו שתתקע אתכם במקום.

"איננו רואים את הדברים כפי שהם, אנו רואים אותם כפי שאנחנו". אנאיס נין-סופרת

איך נזהה את המראות בחיינו?

האיסיים מזכירים לנו, שבמהלך החיים, כולנו עוברים דרך המראות האלו, ולרוב יותר מאחת בו זמנית, אך איננו מתעכבים כדי לבחון מה אומרת ההשתקפות עלינו כבוראים רבי עוצמה. החיים מזמינים אותנו לבחון את עצמנו דרך אנשים יחסים וסיטואציות ואם נזהה ונבחן אותן, נוכל לשנות את ההשתקפות בפעם הבאה שהיא תגיע.

איך נדע איזה מראה אנו משקפים בכול רגע ? דרך שאלות:

1. מה אני שולח לעולם החיצוני עכשיו ברגע זה?
2. מה אני שופט עכשיו ברגע זה?
3. על איזה חלק ממני אני מוותר עכשיו כדי לשרוד את חווית החיים? או איזה חלק מעצמי אבדתי או נלקח ממני?
4. מה הם המקומות אליהם אני קשור או מכור, ברמה כזו שאני מוכן לוותר על דברים שאני אוהב ומעריך רק כדי לשרת אותם?
5. דרך המראה של הורי, מה היחסים שלי לאלוהות ולאנרגיה הנשית והגברית ביקום?
6. איזה כלים צברתי כדי להתמודד עם האתגרים הכי גדולים בחיי? מה הפוטנציאל האמיתי של העוצמה שלי?
7. כמה אני משווה את עצמי לאחרים והאם אני שופט את עצמי בעקבות זאת? איפה אני מרגיש חסר ופחות ממושלם?

סיכום:

המציאות שלנו היא מראה רבת זויות שמשקפת את מה שקיים בתוכנו. יש כיום רבים שטוענים שהמציאות על כדור הארץ היא בעצם הולוגרמה גדולה שהולכת ונוצרת באמצעות מחשבות, רגשות ובחירות שאנו עושים… אבל גם אם נשים את התאוריה הזו בצד לרגע (מבטיחה לכתוב על כך במאמר נפרד), הרי שהחוקיות של היקום  אומרת שאיננו יכולים לעמוד מול המראה ולהכריח את דמותנו בתוכה לחייך … זה לא יקרה אם אנו לא נחייך קודם.  לנסות להשפיע על המציאות החיצונית בלי להשפיע קודם על תפיסת המציאות בתוכנו, זו פעולה לא יעילה- בדיוק כמו לבקש מדמותנו במראה לחייך מבלי שחייכנו קודם. הדרך היחידה בה המציאות שלנו נוצרת היא מבפנים החוצה. כשאנו מתבוננים על המציאות ומתלוננים או מאשימים את מה שקורה שם בחוץ, או אנשים אחרים, אנחנו מפספסים את הנקודה החשובה, שאין כלום בחוץ שלא נוצר קודם בתוכנו… ובמקביל אנו גם מוותרים על הכוח שלנו ליצור שינוי שישתקף במציאות שלנו. זה בדיוק כמו לעמוד מול המראה ולצעוק על הדמות שלנו שתתחיל כבר לחייך…

היחסים החשובים ביותר בחיינו, הם היחסים עם עצמינו (אפשר גם לראות זאת כיחסים עם הילד הפנימי שלנו שהוא תת המודע או יחסים עם החלק הגבוה שלנו שהוא הבורא). יתכן שאתם נמצאים במערכת יחסים עם אדם שמרגיז או מכאיב לכם – אך מי שמתרגז או כואב- הוא אתם! גם אם אדם בחייכם מתנהג בדרך מסויימת שגורמת לכם לחוש רע, התחושות הן שלכם, ומי שיכול לשנות את התחושות, הוא רק אתם.

בגלל שאנו חיים ביקום אנרגטי המבוסס על חוק המשיכה, כול מה שאנו חושבים עושים או אומרים ימשוך אלינו את מה שאנו רוצים או ידחה אותו. זו התמצית של התדר שאנו משדרים לעולם בכול רגע נתון. כך שהשלב הראשוני בשינוי, הוא לקחת אחריות אישית על מה שיש בחיינו ולהבין שאנו יצרנו אותו. השלב השני, הוא להבין שכול מה שיש מחוץ לנו הוא רק השתקפות, כך שכדי לשנות את החוץ, עלינו לשנות קודם את הפנים.

פורסם לראשונה ב: 25 ביולי 2014