על חשיבות השמחה בחיינו, ולמה משתלם להיות שמח

מורים רוחניים רבים אומרים לנו, שלהיות בשמחה
היא לא רק המטרה, אלא המהות של חיינו.
ועדיין – רוב האנשים רואים בשמחה בונוס חיובי בלבד.
כזה שאפשר ואף רצוי לשאוף אליו, אבל רק אחרי שהשגנו כמה דברים קודם: למשל קריירה או בעל, או גזרה דקה, וכד'.
השאיפה להיות שמח, נתפסת פעמים רבות כאנוכית, לא מוצדקת או באה על חשבון אחרים. הרבה בגלל שדתות ותרבויות רבות בהיסטוריה, ראו בסגפנות "אידאל" רוחני מוסרי, ובסבל – דרך לצמיחה והארה.

התרבות המודרנית הגדילה לעשות כשהיא נותנת לנו לכאורה, אשליה של חופש לרדוף אחרי אושרנו, אך רק אם נסכים למסגרת שלמה של חוקים ומגבלות. וגם זאת כמובן תחת העיניים הבוחנות של החברה עצמה, שכופה עלינו כל הזמן, להתנהל על פי מה שמקובל בתוכה.

בפועל, התרבות המרכזית מקדשת גם היום ערכים כמו עבודה, משפחה, קריירה, עזרה לזולת ואפילו הקרבה למען אחרים, על פני שמחה או הגשמה אישית. החשיבה הזו, אפילו מוטמעת בזיכרון התאי הגנטי שלנו, ועוברת לאורך הדורות. די לשמוע בדיחות על פולניות כמו "אני אוכל אחר כך לבד בחושך" או "אנוח בקבר" כדי להבין את עומקה…

כל זה גורם לנו לחשוב שהשמחה שלנו אינה חשובה בסדר העדיפות. או שלא מגיע לנו להיות שמחים. או שמי ששמח – מתעלם מסבלו של האחר. או שהשמחה של האחר, חשובה יותר משלנו ועוד הטבעות ואמונות שונות.

למה כדאי להיות שמח?

אם שאלתם את עצמכם למה בעצם מצווים עלינו "להרבות בשמחה", יש לכך סיבות רבות. מעבר לכך שזהו הטבע הגבוה שלנו, שזה בריא לתאי הגוף וללב, תורם לבריאות הנפשית, וטוב גם למי שסובב אותנו, זו גם הדרך שלנו להגשמה.
מרבית התורות הרוחניות, גורסות שאנו מתקיימים כאן על כדור הארץ כשלוחות של אנרגיית המקור או הבריאה (במילים אחרות – של האלוהות). המטרה של המקור שיצר את כול מה שיש, היא ללמוד לדעת את עצמו, ולהתרחב דרכינו.
על מנת שאנו כשלוחה של המקור, נוכל לדעת מי אנו, עלינו לדעת קודם כל מי אנו לא. איננו יכולים לדעת מה האמת, אם לא נכיר גם את האשליה של האמת, ומסיבה זו אנו חיים בסביבה דואלית, מלאת קונטרסטים או ניגודים. סביבה של קטבים מנוגדים כמו טוב ורע, אור וחושך, סבל ואושר וכד'.

כשלוחה של המקור, כל אחד מאתנו מכיל בתוכו שני אספקטים מרכזיים:

• האספקט הפיזי של הגוף הגשמי עם תכונות האישיות האמונות הארציות וכד'
• והאספקט הנרחב יותר שנקרא גם "האני הגבוה" או האספקט ה"לא פיזי" והנצחי של הנשמה.

ההיבט הרוחני – כוונת תחילה:

האני הגבוה שלנו בוחר להקרין את עצמו לגוף פיזי למטרות
של התרחבות וצמיחה. וכדי לעשות זאת הוא בוחר מראש כוונה מסוימת
למשל "אני רוצה לחוות חיבור עם האלוהות", או "אני רוצה ללמוד מהי חמלה" וכד'. כשהאני הגבוה שלנו מביע כוונה בהירה לאורך זמן, הוא יצור בסופו של דבר את הזרע, העובר ואת הגוף הפיזי שלנו כפי שהוא נולד ומתקיים במימד השלישי, כמראה או כהקרנה פיזית של החלק הגדול יותר שלנו, שאינו פיזי כלל ועיקר.

הכוונה הראשונית הזו, קובעת את המרכיבים שימשכו לחיינו הגשמיים, על מנת שה"אני הגבוה" שלנו, יוכל לחוות את מה שבחר להתנסות בו. זה כולל היכן, מתי ולמי ניוולד, את המבנה גנטי ותכונות האישיות שלנו, ואילו חוויות נמשוך לחיינו.

כשה"אני הגבוה" שלנו, מקרין את עצמו כחלק פיזי למימד השלישי, הוא אינו הופך להיות החלק הפיזי, אלא נותר כשתי נקודות מבט בתוכנו. אנו מחזיקים בה בעת שתי פרספקטיבות: זו של האני הפיזי וזו של האני הגבוה. האני הגבוה שלנו ממשיך לצמוח ולהתרחב, דרך ההשתקפות הפיזית – שהיא אנחנו.

אז אם הכוונה של האני הגבוה שלנו היא למשל "אני רוצה לדעת מהי חמלה", רוב הסיכויים שהסביבה שבה יבחר לחיות, היא סביבה שבה החמלה מועטה או לא קיימת, כי הדרך שלנו להבין את משמעות החיבור הזה, היא לרוב – בהעדרו.

המימד הפיזי – תשוקה מול התנגדות

המימד הפיזי שלנו נקרא גם "המימד הדואלי" כי הוא מכיל בתוכו את הקוטביות המובנית על כדור הארץ.
קוטביות שנועדה להעניק לנו בחירה חופשית בנקודת השקפה.
פעמים רבות אנו מבינים מה אנו רוצים באמת, רק דרך מה שאיננו רוצים. במילים אחרות, אנו נותנים מקום להעדפות האמתיות שלנו – דרך הניגודים. "העדר החמלה" למשל, הוא הניגוד שאנו זקוקים לו, כדי להוליד את הרעיון של מהי חמלה, ולהגשים את כוונת הנשמה שלנו, שהיא ללמוד, מהי חמלה.

תשוקה:
כל כוונה כמו "אני רוצה להבין מהי חמלה" מייצרת תדר או רטט ביקום סביבנו. מה שהופך אותה לעוצמתית, היא תשוקה. תשוקה מכוונת את היקום שלנו ומורה לו כיצד להתרחב. היא מנחה את היקום להתאים את התדר שלו לתדר של הרעיון שלנו. ברגע שיש לנו תשוקה לרעיון שנולד בנו, האני הגבוה שלנו, העשוי מאנרגיה טהורה ללא התנגדויות או מחשבות מעכבות וסותרות, נהפך מיד לאותה התרחבות, ורוטט בתדר של אותה תשוקה.
כשהאני הגבוה שלנו רוטט בתדר הנקי של התשוקה שלנו, ללא התנגדויות, הוא מתחיל למשוך את האני הפיזי לעבר התדר שלו. המשמעות היא, שתת המודע ידאג לכוון את תשומת הלב שלנו ולסנן עבורנו את כול הנסיבות, האנשים והמצבים המתאימים, על מנת שנוכל לחוות התגשמות של התשוקה שלנו, בעולם הפיזי.

התנגדויות:
אם זה לא קורה, סימן שיש לנו התנגדויות פנימיות. שמשהו בתוכנו בוחר (מתוך רצון להגן עצמינו), שלא להאמין לכוונה שהבענו. התנגדויות מגיעות אך ורק מהאספקט הפיזי הזמני שלנו, שנטען לאורך השנים באמונות מגבילות. אנו מצהירים שאנו רוצים לחוות חמלה – אך הוא מעלה התנגדויות מתוך האמונות שנצרבו בו, למשל: "אם אחווה חמלה אאבד את כוחי" או "אני רוצה לחוות חמלה אבל לא אוכל כי…" וכד'.

במילים אחרות, מה שיכול לעמוד בדרכינו להתגשמות, היא רק אנחנו עצמינו. אם נדע איך למוסס את ההתנגדויות, ולהתאים את התדר שלנו לזה של האני הגבוה, הוא יתחיל למשוך את האני הפיזי לעבר התשוקה שלנו, ולסגור את הפער בין שני האספקטים בתוכנו.

איך למוסס התנגדויות?

קודם כל, מאתרים אותן. הכלי הכי טוב שעומד לרשותנו,
כדי לבחון אם יש לנו התנגדויות, הוא המערכת הרגשית,
משום שתדרים של רגשות, יוצרים מציאות.

אם יש לנו מחשבה שמלווה ברגש שלילי – הרגש הזה סותר את התדר של האני הגבוה שלנו, שהוא תדר חיובי נקי, ללא התנגדויות. זו אינדיקציה טובה לכך שאיננו במתאם עם האני הגבוה שלנו. שאנו נמצאים בהתנגדות לאני הגבוה שלנו או למעשה לטובתנו הגבוהה.

אנו חשים את הסבל של הרגשות השליליים, כי הם יוצרים התנגדות לזרם המגנטי של האני הגבוה שמושך אותנו אליו, לתדר של התשוקה שלנו.
אנו משתוקקים מצד אחד, ומהצד השני, עולות התנגדויות וצצים פחדים.
וככל שאנו משתוקקים יותר, הפער בין איפה שאנו נמצאים לאיפה שאנו רוצים להיות – גדל, ועמו הסבל. למעשה, מורים רוחניים רבים טוענים כי המתח בין שני הקטבים האלו, הוא המקור לכול הסבל בעולם. דרך התגברות על הקושי הזה, אנו צומחים.

רגש חיובי לעומת זאת-  הוא אינדיקציה לכך שאנו חושבים מחשבות יעילות ומאפשרים לעצמנו לצמצם את הפער המגנטי ביננו לבין האני הגבוה שלנו. כשעוד ועוד מחשבות חיוביות, מושכות אותנו להתאחד עם האני הגבוה שעומד בלי התנגדויות, זה המצב שבו האני הפיזי עומד במתאם עם האני הגבוה, והתשוקה שלנו תתגשם.

למה זה קורה? משום שהיקום כאמור, מתרחב דרך הצמיחה שלנו.

מחשבות חיוביות, מובילות אותנו לעוד רעיונות, לעוד יוזמות ולעוד יישום, ובקיצור- לעוד צמיחה. זהו לא רק האינטרס שלנו להיות בשמחה, זה האינטרס של היקום שנהיה בשמחה כדי שיוכל לצמוח דרכינו… לכן בעצם האני הגבוה שלנו, שכבר הפך למה שרצינו, מושך אותנו לעברו בצורה מגנטית, וכל שעלינו לעשות, הוא להפסיק להתנגד…

איך לבחור בשמחה?

רגשות הם הכלי שנועד להצביע בפנינו, על טיבה של המציאות
שאנו יוצרים. רגשות שמחה התעוררות והתרגשות, יזמנו לנו מציאות הדומה יותר למציאות שאנו מייחלים לה. בעוד שרגשות דכדוך ועצבות, יביאו עוד דכדוך ועצב למציאות שלנו. לא לחינם התורה מצווה עלינו "להיות שמח"…
אם אתם שואלים את עצמכם, איך אפשר לצוות עלינו "לשמוח"? הרי זה לא תלוי בנו… כנראה שעדיין לא הפנמתם, שגם השמחה היא החלטה מודעת שיש לבחור בה. למעשה, השמחה הפנימית שלנו, אינה תלויה באף גורם חיצוני. איננו זקוקים לשום אדם או דבר כדי לייצר שמחה פנימית.

כפי שאנו קמים בבוקר ובוחרים בגדים, כך אנו יכולים באופן מודע לבחור מצב רוח.
לקום בבוקר ולהחליט כל יום שהחיים הם נס.
לתרגל מדיטציה, לעשות התעמלות שמעלה אנרגיה.
לנהל מחברת "מה חיובי במה שקורה"? ומחברת תודות.
אנו יכולים לבחור להודות על כך שאנו רואים, שומעים, מריחים, הולכים…
שיש לנו מה לאכול ואיפה להניח את הראש.
לקחת החלטה שאנו מתחילים לראות את החיובי בכל אדם ובכל מצב.
לקחת קורס או טיפול אישי מפנק או מצמיח. לקחת חופש…
להתחיל לעשות דברים שעושים לנו טוב, לעצור ולהריח את הפרחים…הבנתם את הרעיון.
כשנצליח להציג מחשבות שמחות ללא התנגדות לתשוקה שלנו, התדר שלנו יתמזג עם התדר של האני הגבוה, ולא תהיה לה ברירה אלא להתגשם.

מה עושים עם רגשות שליליים?

לרגשות שליליים יש תפקיד חשוב, כי מטרתם לסמן לנו שהתרחקנו מהתדר של האני הגבוה שלנו, ומשהו צריך להשתנות. כשאנו מזהים רגש שלילי, מה שעומד בבסיסו הוא רצון או תשוקה שלא התממשו.

למעשה יש לנו מנגנון פנימי מובנה, שגורם לכך שמימוש החלומות שלנו, יהיה כרוך בצמיחה: אנו מפתחים תשוקה, התשוקה מייצרת התנגדות ודרך איתור וטיפול בהתנגדות אנו מבשילים וצומחים.

כדי להגשים:

• עלינו לקבל את כול הרגשות השליליים שלנו כפי שהם, בלי לכעוס על עצמנו או להתעלם מהם, ואז להסכים לשחרר אותם.
• לחקור את הרגשות שלנו, ולנסות להבין מה הם באים לומר לנו, כדי שנוכל להבין טוב יותר ממה הם נובעים ואיך אפשר לשנותם.
• לאתר ולהבין מה הן ההתנגדויות שלנו, כלומר באיזו דרך, אנו "מפריעים" לעצמינו, לממש את התשוקה שלנו, ולהפסיק לעשות זאת.
• לבחור בשמחה כבחירה והחלטה מודעת! לחייך הרבה. לצחוק. להסתובב בסביבת אנשים שמחים. לראות רק סרטים שמחים. לבחור זווית ראיה חיובית על כל מצב – גם אם מאתגר.

סיכום:

• הדבר היחידי שעומד ביננו לבין ההגשמה שלנו, הוא התנגדויות שיוצרות רגשות שליליים סביב מה שאנו רוצים.
• כשמתעוררת בנו תשוקה להגשים דבר מה, האני הגבוה שלנו מתחיל לרטוט באופן מידי בתדר של מה שאנו רוצים.
• אם נסיר את ההתנגדויות בדרך, הרי שזה מה שנהפוך להיות – גם ברמה הגשמית הפיזית.
• התאחדות עם האני הגבוה שלנו, פירושה הגשמת מאווי ליבנו, משום שהתדר שבו אנו רוטטים, זהה לתדר של אני הגבוה שלנו.
• כדי שנוכל לקבל את מה שאנו רוצים, עלינו לאתר ולמוסס ההתנגדויות, וליצור עוד ועוד מומנטום חיובי סביב התשוקה שלנו.
• עלינו לבחור בשמחה כהחלטה מודעת. כל יום, כל רגע וכל שעה. לשים אותה בעדיפות גבוהה. להשקיע בה כפי שאנו משקיעים במטרה נעלה כמו לעזור לחבר או להצטיין בעבודה, והיא כבר תביא לנו את מה שאנו חולמים עליו. (ועד שזה יקרה, לפחות נהיה שמחים 😊).

בברכת הגשמה שמחה.

צריכים קצת עזרה לשמוח?… האזינו למדיטציה החדשה "להיות בשמחה":

פורסם לראשונה ב1 למרץ 2018