איך לתרגל דמיון מודרך ?

תרגיל בדמיון מודרך יתחיל על פי רוב בהרפיה של הגוף,
השקטת המחשבות וכניסה למיקוד במצב תודעה מדיטטיבי. בתוך מצב זה, נעקוב אחר סיפור שמשלב מטפורות ודימויים חיובים, הקשורים לאופן בו אנו תופסים את הנושא בו בחרנו להתמקד. לדוגמה: שביל יכול לסמל דרך שעלינו לעבור, מדרגות תסמלנה ירידה או כניסה פנימה לתת מודע, מדריך אישי יסמל את האינטואיציה הפנימית שלנו, חדרים בבית – תחומים בחיים ועוד ועוד.  ניתן לתרגל דמיון מודרך על פי תסריט שקבענו מראש, בעזרת מנחה או מתרגל מנוסה, או בעזרת הקשבה להקלטה של רצועת שמע מוכנה. 

תרגול דמיון מודרך:

במהלך תרגול דמיון מודרך, נעשה שימוש בכל החושים כמו ראיה, שמיעה, טעם ריח או מישוש,  ונחשף לחומרים מתת המודע שפועל דרך אסוציאציות, רגש ויצר. נוכל להיכנס לריכוז ומיקוד, לפתח דיאלוג  עם "האני הפנימי", לתרגל שליטה על אספקטים גופניים, לעורר ריפוי , לבקש תשובות לשאלות שמטרידות אותנו, לקבל תובנות שונות, וגם להעביר מסרים משלנו לתת מודע, בנוגע לדברים שאנו מבקשים לשנות או להגשים בחיינו.

הרפיה

תרגול בדמיון מודרך מתחיל על פי רוב בהרפיה פיזית בשילוב נשימה, תוך כדי שאנו מעבירים את המיקוד בעזרת המודעות- על חלק אחר חלק מחלקי הגוף, תוך כוונה להרגיע ולהרפות כל אחד מהם ולהוריד את קצב הפעילות של גלי המוח. במצב של "נים ולא נים", כאשר המוח מאט והגוף רגוע, קל לנו להפעיל את הדמיון, וקל למוח לקבל את מה שאנו בוחרים לשדר לו – כאמת… מחקרים רבים הוכיחו כי די בהרפיה עצמה כדי להפחית מתח וחדה, לחזק את מערכת החיסון, להעלות יכולת ריכוז ומיקוד ולאזן את הפעילות החשמלית של האונות במוח.

נשימה

הנשימה היא אחד מהבסיסים  החזקים של הדמיון המודרך בגלל השפעתה על הגוף הפיזי והנפשי. זה אולי ישמע לכם מוזר, אך קורה שביומיום, אנחנו שוכחים לנשום. אם תשימו לב, תבחינו שלעיתים קורה שאנו לוקחים לפתע נשימה עמוקה, שמגיעה ממחסור באוויר. לחץ הוא סיבה מרכזית לכך (כמה פעמים אמרתם "אין לי זמן לנשום"…) כעס, חרדה, עלבון או טראומה; כל מה שפוגע בביטחון ובדימוי העצמי  שלנו, יכול לצמצם לנו את טווח הנשימה.

הנשימה חשובה ביותר למערכות הפיזיולוגיות בגוף וגם למצב הנפשי כי היא מכניסה חמצן חיוני ואנרגיה.
היא הדרך שלנו להתחבר לשדה האנרגטי הסובב אותנו שמאחד את כול מה שיש ביקום. נשימה עמוקה שמכניסה חמצן רב גם יכולה פיזית להכניס אותנו לקצת "היי", זה חלק מהמתודולוגיה של לימודי צלילה, ולהבדיל נמצאת בשימוש גם בשיטות להפסקת עישון.

הנשיפה חשובה לא פחות, כי מערכת הנשימה בדומה לכבד ולכליות משמשת לניקוי רעלים מהגוף, כך שבכל נשיפה החוצה, אנו משחררים בפועל חלק גדול מרעלים שהצטברו בגוף ברמה פיזית ואנרגטית.

הדרך הטובה ביותר לנשום כשאנו עוסקים במדיטציה, היא למלא את הבטן התחתונה. מומחי יוגה טוענים כי זו הנשימה הטבעית שלנו, בעוד שנשימה לריאות מתדלקת את זרם המחשבות הבלתי פוסק, נשימה לבטן- מתחברת למקום של שקט מחשבתי אותו אנו מבקשים, וזו למעשה הנשימה הטבעית שלנו. נשימה תוך מודעות לכך שאנו ממלאים את הבטן היא נשימה טובה שאינה עמוקה או שטחית מדי. הנשימה פנימה והחוצה, גם עוזרת להרגיע את הגוף, להאט את קצב פעימות הלב וגלי המוח ולאפשר מיקוד. היא מכניסה לגוף חמצן חיוני שתורם לזרימת אנרגיה מעגלית, המשמשת כצינור בין הגוף לתודעה.  מאחר והאנרגיה ניתנת לעיצוב באמצעות המחשבות והרגשות, אנו יכולים לדמיין עם כל נשימה, הכנסה של אנרגיה "חדשה" ומטהרת, ולשחרר בנשיפה את האנרגיה ה"משומשת" שלא משרתת אותנו עוד.

הורדת קצב גלי המוח

כדי להאט את תדירות גלי המוח ולהיכנס למצב מדיטטיבי, אפשר פשוט להתחיל בעצימת העיניים. זה מנטרל כ- 85% מהגירויים שמגיעים אלינו מהסביבה החיצונית. כשעוצמים עיניים המוח לא צריך לעבוד קשה והכניסה לגלי אלפא היא טבעית. למרות זאת אנו יכולים להוריד את קצב גלי המוח גם בעיניים פקוחות. זה קורה לנו באופן טבעי במשך היום כאשר אנו חולמים בהקיץ, בוהים וכד'. כשאנו מאטים את קצב גלי המוח לגלי אלפא, ההמיספרה או האונה השמאלית של המוח, שאחראית על חשיבה לוגית ליניארית, ודומיננטית משך רוב היום, יכולה לנוח ולהוריד שיפוט, וההמיספרה הימנית נכנסת לפעולה. חשיבה מהצד הימני של המוח היא חשיבה יצירתית בדימויים, סמלים ותחושות (בדומה לחלום). זוהי שפתו של התת המודע והוא מגיב אליה בצורה הטובה ביותר.

הדמיה שמשלבת חושים 

מרבית המדיטציות בדמיון מודרך, משלבות הדמיה פעילה של כל החושים. בגלל היכולת של המוח לדמות במדויק כל חוש כמו ראיה, ריח, טעם , תחושה וצליל על סמך הזיכרון – הפעלת החושים בזמן תרגול דמיון מודרך, עוזרת למוח לזהות את הסיטואציה כאמיתית. כשזה קורה, תת המודע מתחיל לפעול כדי לשבור את הדיסוננס או חוסר המתאם שנוצר בינו לבין החלק מודע, ויעשה הכול כדי להביא תחושה זו בפועל לחייכם. הפעלת החושים, היא שונה בין אדם לאדם. יש אנשים שיתקשו למשל לראות תמונות במחשבה, ויש אנשים שחוש הריח או השמיעה, חזקים אצלם יותר ויכולים לעורר את הרגש הרצוי. כשאנו מתרגלים שימוש בחושים בדמיון, נתנסה בשלל חוויות ונבחן איזו משפיעה עלינו ביותר. נוכל גם לתרגל העמקה של חושים שונים כמו ראיה תלת ממדית, תנועה ודינאמיות, קולות חזקים וחלשים, קור וחום ועוד. הפעלת החושים מסייעת לנו להעלות ולחזק רגשות שיתורגם בהמשך לתגובה או לפעולה.

כוחו של מיקוד

עוד תכונה שמאפיינת את המוח שלנו, היא היכולת להתמקד בדבר מסוים ולכבות את כל מה שמפריע לו מסביב. עיקרון המיקוד מתבסס על חוק פשוט מאוד, כאשר אנו מתמקדים בדבר מסוים כמו מציאות רצויה, אין לנו אפשרות להתמקד בה בעת במציאות בלתי רצויה…

שימו לב, איך פעמים רבות אירוע קטן שקרה לכם במהלך היום והרגיז או הסעיר אתכם, מוחק כהרף עין את כל אותם 99% הדברים טובים שקרו לכם באותו היום, רק כי התמקדתם בו…
במקרים כאלו, רבים מאיתנו חושבים שהמיקוד שלנו, הוא שבוחר אותנו.
אף אחד לא רוצה להיתקע באובססיביות על זרם מחשבות שגורמות לו להרגיש רע, ולשחזר שוב ושוב מה קרה ואיך היה צריך להגיב, אך רובינו חשים כי זה בלתי נמנע כמעט. בפועל מדובר כאן בהרגל בלבד… הדרך לשבור את ההרגל היא לא לנסות להפסיק לחשוב על האירוע (זה פשוט קשה מידי), אלא להתחיל לחשוב בצורה מכוונת על הדברים שכן היו טובים ביום שלנו. לעקוב אחר המחשבות בצורה שיטתית, לתפוס מחשבה שלילית כאשר היא צצה, ובעדינות כמו רועה כבשים שנתקל בכבשה תועה, להחזיר אותה חזרה למקום הבטוח, היכן שאנו מודעים לכוח ולעוצמה שבנו. שינוי מחשבה יוביל לשינוי מצב הרוח וממילא ליום שיראה הרבה יותר טוב.

חוק המשיכה אומר:  "מה שאנו מתמקדים בו-נמשך". זה נשמע למוזר, אך אם תתחילו להתבונן בדברים להם אתם מקדישים תשומת לב, תגלו שהם מתחילים לצוץ בעולמכם, רק כי העלתם אותם למודעות.

לדוגמה: אתם חושבים לקנות מכונית מסוימת, ופתאום אתם מתחילים לראות אותה בכל מקום. או שנכנסתן להריון ופתאום אתן רואות נשים הרות בכול מקום: ברחוב, בסרטים, בעיתון ובתוך המעגלים החברתיים שלכן. כול אלו פשוט משקפים את התודעה שלכן.

זה קורה כי למוח שלנו יש תכונה, שכאשר הוא מעביר תשומת לב לדבר מסוים, הוא מתחיל להיות רגיש מאוד להופעתו בכל מקום. מדענים מכנים זאת – המערכת הרטיקולרית. חישבו על זה כך: בכול רגע נתון אנו קולטים מליוני פרטים של אינפורמציה שנאגרים במוחינו. מתוכם, רק מספר זעום מאוד מגיע למודעות שלנו. אם חשבתם על מכונית שאתם מבקשים לרכוש, המוח שלכם יודע כעת כי הנושא מעניין אתכם, ומתוך מליוני הפריטים בסביבתכם הוא יביא לתשומת לבכם את אותם דברים בהם התמקדתם,  ויאפסן את כול השאר בצד. אם תתמקדו בדבר מסוים שאתם רוצים למשוך לחייכם, תת המודע שלכם, כבר ידאג להביא את אותו דבר, או את הדרכים להשיגו  לתשומת לבכם, גם אם מדובר במה שאינכם רוצים. למעשה המיקוד שלנו בחיים קובע את האופן בו נחייה. כשאנו ממוקדים בדבר מסוים בו אנו מאמינים, זה דומה לאלומה של פנס שמאירה על מקום מסוים בעוד שאר הסביבה נותרת בחשכה.

מהסוד: למחשבה יש תדר מסוים, שניתן למדידה, וככל שנחזור על המחשבה נפלוט את האות המגנטי שמושך את הדומה לחיינו. וכשאנו משדרים את התדר החוצה בצורה חוזרת ונשנית, אנו מושכים אלינו את מה שחשבנו עליו.

שימוש בסמלים – Symbols

שימוש בסימבולים

המוח שלנו, ניזון בעיקר ממידע שמוגש לו על ידי חמשת החושים וממערכת מורכבת של קשרים והקשרים נוירולוגים וכימיים המבוססים על זיכרונות, אמונות וחוויות עבר. בגלל שהמוח הלא מודע, מתקשה לתפוס מושגים מופשטים כמו "פחד", "תסכול" או "תחושה רעה", אם נבקש ממנו לדמות את התחושה לסמל או לדימוי שנתפס בחושים כמו ענן שחור, מבוך או תמנון רב זרועות, נוכל לעזור לו בעזרת הדמיון לשחרר את זרועות התמנון, לנשוף את העשן השחור החוצה, או לחצות בשלום את המבוך. כשהמוח תופס את הכוונה שהוזנה בתהליך, בשילוב רגש חיובי כמו הקלה, התוצאות במציאות שלכם, לא תאחרנה להגיע. בגלל שהמוח הימני אוהב מאוד את השימוש בדימויים וסמלים, גם תחושה מוחשית כמו כאב ראש, אם תנסו לתת לה צורה כמו למשל פטיש שמונחת שוב ושוב, תוכלו להתמודד איתה טוב יותר כשתדמיינו עצמכם עוצרים את הפטיש, מאשר אם תמשיכו להתמקד בלי יודעין בכאב הראש.

לחילופין, אם יש לכם רצון עז לגלות תשובה לשאלה בוערת כמו: מה אתם רוצים לעשות בחיים, והתשובה לא ברורה לכם, תוכלו לדמות את יעודיכם בחיים לעיגול זוהר שמסתובב בשמים, ובעזרת הדמיון , להאט את קצב הסיבוב ולנסות להבחין מה מסתתר באותו עיגול בצורת תמונה, כיתוב או סמל. הנחת המוצא הינה שכל התשובות נמצאות בתוכנו בתת מודע, ועלינו למצוא את הדרך להיכנס לתוך מאגר המידע העצום הזה ולשלוף אותן בהתאמה. המוח שלנו  "מת" על דימויים וסמלים כל עוד הם מוזנים בכוונה האמיתית שלנו, וימהר להגיש לנו את התשובות. אם לא הצלחתם לראות כלום או לא הבנתם את התשובה? המשיכו לשאול והתשובה תגיע לבטח. תת המודע שלכם הוא ניטרלי ואין לו כוונה להעלים מכם מידע. כל שנחוץ לכם, הוא המפתח הנכון והדלתות תיפתחנה לפניכם.

הטמעת אוטוסוגסטיות או הצהרות חיוביות 

הצהרות חיוביות או אוטוסוגסטיות (בעברית – השאות או שכנוע עצמי) נמצאות בשימוש מהעת העתיקה; במנטרות בתפילות ובטקסים, ויש להן השפעה גדולה על מצבינו הפיזי והנפשי. כאשר המוח שלנו עובר למצב של גלי אלפא, החלק המודע "נרדם בשמירה", ותת המודע עולה, וקל יותר לשכנוע. אם נצליח לשכנע את תת המודע ש"אני בריא", הוא יפעל להבריא את הגוף מבלי שהמודע יעצור אותו ויזעק "זה שקר – אני לא באמת בריא!".
הבעייתיות בהצהרות חיוביות היא  שפעמים רבות נחוש כלפיהן התנגדות פנימית, משום שהמוח המודע שלנו לא באמת מאמין למה שאנו מנסים להעביר לו. לכן נדרש זמן רב, אימון וחזרתיות, כדי לבסס אותן כאמונות חדשות שיטיבו איתנו. מסיבות אלו, עדיף בזמן הדמיון המודרך כשאנו בגלי אלפא, לדמיין את עצמינו בריאים, אך כשאנו מצהירים במודע – להתמקד בהצהרות שאינן "שקריות" בעיני המודע למשל במקום "אני בריא"- להצהיר: "אני יכול להבריא" או "הגוף שלי יודע לרפא את עצמו ואני נרגע ומאפשר לו לפעול" או "מערכת החיסון שלי פועלת ממש עכשיו לחסל כל גורם שאינו בהרמוניה עם הבריאות שלי" וכד'.

מציאת תשובה לשאלה

עוד דרך טובה להשתמש בדמיון המודרך היא כאמצעי לקבלת תשובות לדילמות שונות איתן אנו מתמודדים וכחיבור ישיר ל"קרביים" שלנו או לאינטליגנציה הפנימית. פעמים רבות, אנו נמצאים בקונפליקט או דילמה שיוצרת סערת רגשות, ויש לנו תחושה שאבדנו קשר עם יכולת השיפוט ועם הרצון האמיתי שלנו. אנחנו מבולבלים או משותקים מפחד, חשים חסרי אונים  או שרויים בתחושת כהות חושים, שלא מאפשרת לנו לחשוב בבהירות ומערפלת את יכולת ההבחנה שלנו. במצבים אלו, תרגול בדמיון מודרך יכול להשקיט את סערת הרגשות מחד, ומאידך להעיר את כהות החושים, ולסייע לנו להתחבר מחדש למרכז שלנו, כדי לקבל תשובות לשאלות שמציקות לנו.
צאו מהנחת היסוד הזו: לכל שאלה או דילמה שקיימת בעולם החיצוני שלנו , יש תשובה בתוכנו! תת המודע שלכם יודע הכי טוב מה טוב עבורכם, ובעזרת החיבור אליו, תוכלו לחוות הקלה ולהתמודד עם החלטות קשות בחייכם.

אם נשווה את פעולת החיפוש אחר התשובה, לפעולת החיפוש במנוע גוגל – נראה כי על פי רוב אנו בוחרים את תוצאות החיפוש בעמוד הראשון, אלו שהן "מובנות מאליהן", במקום לבחור בתוצאות מרוחקות יותר, שאולי מתאימות יותר למה שאנו מחפשים…הדמיון המודרך, יקנה לכם גישה למידע חבוי, שנמצא בדפים פנימיים או ב"תוצאות חיפוש" מרוחקות יותר, אך רלוונטיות יותר עבורכם.

הטמעת שינוי

שינוי יכול להתחולל ברגע או לקחת זמן רב, אך פעמים רבות גם לאחר שחוללנו שינוי, נגלה כי לאחר זמן מה אנו חוזרים להרגלים הישנים או למצב הקודם, כי לא קיבענו את השינוי כמו שצריך.
ההבנה שאנו יצרנו בלא מודע את הדפוסים והמחשבות ה"שליליות"- שלנו, נחשבת חיונית ליכולת שלנו לחולל שינוי בחיים. אנחנו יכולים לעשות ניתוח ולהסיר גידול אך לא את הגורמים לו;  אנחנו יכולים לרדת במשקל או להתמיד זמן מה בלי לעשן, אך פעמים רבות ההרגל עלול לחזור לחיינו כי לא הפנמנו את העובדה שהכול בשליטה ובאחריות שלנו, ולא חיזקנו את השינוי ברמה התאית. הטמעת שינוי היא תהליך שבנוי מרבדים שונים: אימון וחזרתיות, חיזוק משאבים פנימיים, הכרה בכך שאנו אחראים על המתרחש בחיינו, קבלה של המצב הנתון, התמקדות בהווה ועוד. דמיון מודרך להטמעת שינוי כולל הדמיה של כל מרכיבי השינוי כפי שאנו רואים אותם בהווה ובעתיד,  ויכול לקחת מספר שבועות.

לדוגמה: בזמן מחלה, נדמיין עצמנו פועלים באופטימיות בתוך המחלה;  קמים יומיום בחיוך, שומרים על אוכל בריא ופעילות גופנית. נדמיין כיצד אנו דואגים לקחת את התרופות כל יום וחשים שכל תרופה פועלת עלינו כמו קסם. נדמה עצמנו בפגישה עם הרופא שמרוצה מאוד מהשיפור שחל בבריאותינו וכן הלאה. בהמשך גם נדמיין עצמנו לאחר שהבראנו, איך משפחתנו מאושרת, איך אנו ממשיכים באורח חיים בריא, איך תוצאות הבדיקות מראות שהמחלה חלפה וכן הלאה. כשכל אלו יהפכו להרגל חדש, המוח יפעל להביא את התוצאות במהירות וגם יקבע את התוצאות ברמה תאית ב- DNA.

הקניית הרגל חדש 

הרגל הוא כל דבר שהתרגלנו לחשוב או לעשות זמן רב עד שהפך לנו לטבע שני. חלק מההרגלים שאימצנו לאורך השנים, הם הרגלים שאינם מועילים לנו ואנו רוצים לשנותם אך מתקשים בכך. זה קורה בעיקר כי ברמה התת מודעת יש לנו אמונה שסותרת את מה שאנו מבקשים. איזו "תועלת" שתת המודע סבור שאנו מפיקים מהרגל זה + פחד מהקושי שנחווה "לכאורה" אם ננסה לשנות את ההרגל או להקנות הרגל חדש. מאחר והן התועלות והן הקושי הם פרי דמיוננו בלבד, הדרך לשנות הרגל היא פשוט להטמיע הרגל חדש בדמיון מודרך ולחזור עליו שוב ושוב עד שיהפוך לטבע שני. תהליך ביסוס של הרגל חדש בדמיון מודרך יכול לקחת מספר שבועות ובמקרים מסוימים גם מספר חודשים. (בהתאם לכמות ההתנגדויות הפנימיות).

לדוגמה: ההרגל של חשיבה אוטומטית שמאפיין את רובנו, הוא הרגל כמו כל הרגל אחר, אך כזה שתרגלנו משך כל חיינו.  כדי לשנות אותו, עלינו פשוט לאמץ הרגל חדש של חשיבה מודעת – (זוכרים את הרועה שמחזיר את הכבשים התועות לעדר?)
זה נכון שהקניית הרגלים אינה קלה תמיד, אך חישבו עד כמה ההרגל של חשיבה מודעת יכול להועיל לכם בעיצוב החיים בהם תמיד רציתם. אם החשיבה האוטומטית היא הרגל שתרגלתם עד היום, חישבו על חשיבה מודעת כעל הרגל שברצונכם להתנות, וכמו כל הרגל, חיזרו עליו שוב ושוב בדמיון מודרך. בכל פעם, העמיקו את הדימויים ואת התחושות ותייצרו אנרגיה חיובית והתלהבות סביבן. תת המודע הוא צייתן ועושה את כל מה שהמודע מבקש ממנו. אם תתרגלו ותתאמנו בתרגול חוזר של הגוף להשקטת המיינד וזרם המחשבות, ותכוונו את המיקוד או הפוקוס שלכם לאן שאתם בוחרים, עם הזמן תת המודע יתפוס את המחשבה המודעת כהרגל, ויוריד מכם את הצורך להתאמץ כדי לחשוב אותה. למעשה המאסטרים הגדולים טוענים כי תרגול של מודעות פנימית בכל רגע נתון, היא הדרך להארה…

לדמיין בהנאה

המפתח לדמיון מודרך מוצלח, עובר דרך הרגש שהוא כאמור אנרגיה בתנועה. Emotion=Energy in motion ככל שחווית התרגול תהיה מוחשית או "מציאותית"  יותר עבורנו, כך התוצאות שלה בשטח יהיו מורגשות יותר. אין זה מספיק לדמיין את העתיד, עלינו להרגיש אותו, כי אם לא נרגיש, לא נצליח לייצר שינוי של ממש.

המפתח להצלחה של דמיון מודרך הוא שהחלק המודע שלנו יקבל את הדימויים כאמת.

לדמיין בהנאה

למחשבה יש אנרגיה שניתנת למדידה, אך היא כאין וכאפס לעומת האנרגיה שיש לרגש; רגשות הם המניע שלנו לפעולה. כשאנו מתרגלים דמיון מודרך, עלינו לחוש שאנו באמת שם, בזוגיות או בעסק המצליח שלנו, ולהרגיש את האושר שזה יסב לנו. אין כל צורך שנדמיין את הדרך. הדרך היא לא התפקיד שלנו, אלא של חוק המשיכה או של היקום. נסיון לדמיין את הדרך בה זה יקרה, רק ישבש את ההזמנה שלנו מהיקום. התפקיד שלנו הוא להיות מאושרים בדמיון בתוך מציאות מוגמרת. להעלות את הפנטזיה  בדמיון בכל יום או רגע פנוי, ולעשות זאת מתוך שימחה. חשוב לדמיין צבעים ריחות ותחושות בצורה דינאמית, ולא כתמונות סטטיות, ולהתייחס לתרגול כאל כיף או משחק.
התייחסו לתרגול בדמיון מודרך  כאל הזמן הפרטי שלכם בעולם, משהו שאתם עושים עבור עצמכם בלבד בהנאה רבה. אם תתייחסו לתרגול כאל מטלה מעיקה, זה יגרע מהיתרונות שלו. במילים אחרות – תרגלו את הדמיון המודרך כדי ליהנות מהתרגול עצמו ולא על מנת להשיג משהו, זו למעשה הדרך הקצרה ביותר להשיג את מה שאתם רוצים…

"הצלחה אינה  המפתח לאושר, אושר הוא המפתח להצלחה" אלברט שוויצר – רופא, תיאולוג.

אם אתם רוצים להיות במקום מסוים בו אינכם נמצאים עדיין, כמו להיות עשירים או במערכת יחסים זוגית, התרגול של מדיטציה בדמיון מודרך, נועד על מנת לסגור את הפער הזה. הפרדוקס הוא שאם תתרגלו על מנת לסגור את הפער, הרטט שלכם יהדהד בשני הקצוות – הקצה בו אתם נמצאים היום והקצה בו אתם רוצים להיות.
החכמה היא לשחרר את החוסר שקיים היום ולהדהד רק בקצה בו אתם רוצים להיות. הדרך הטובה לעשות זאת, היא לתרגל את המדיטציה בדמיון מודרך מתוך הנאה מהתהליך עצמו בדמיון, ולשחרר לגמרי את האינטרס להשיג דבר מה.  במילים אחרות, אם תשדרו הזדקקות, לא תוכלו למשוך בדמיון, את שאתם מבקשים. אם תצליחו להביא עצמכם למצב בו אתם נהנים מתחושת השפע או הזוגיות בדמיון, עד כדי כך  שאתם יכולים גם לחיות בלעדיה –  זה הרגע שבו תשחררו את ההתנגדות, ומה שאתם רוצים, יהיה חייב להגיע אליכם, על פי חוקי היקום.