איך תדרים יוצרים את המציאות שלנו

אנחנו עשויים מאנרגיה של אהבה

תאוריות רוחניות המגובות בחלקן ע"י המדע,
טוענות שהאנרגיה שממנה עשוי היקום כולו, מגרגר החול הקטן ביותר  ועד רב הקומות הגבוה בעולם, מהאטומים בגוף האנושי ועד החלל שמקיף אותו, היא אנרגיה אחת של תודעה אינטליגנטית רוטטת, המכילה את כול מה שיש ביקום.
יש המכנים את האנרגיה הזו "השדה המאוחד", "המטריצה האלוהית", "תודעה קולקטיבית" או פשוט ה"האֶתֶר" – אך רבים בוחרים לקרוא לה פשוט – אהבה.

לא מדובר באהבה במובן הסמנטי של המילה, אלא בביטוי הטהור ביותר שבו כל חלקיק מקרוסקופי של אנרגיה, נע בתוך זרימה חשמלית אלקטרומגנטית, בכפוף לחוקי הפיזיקה הקוונטית. (או חוקי היקום).

למה דווקא אהבה?

אהבה עומדת מאחרי כול דבר שאנו עושים. היא הכוח שמצמיח אותנו וגורם ליקום להמשיך ולהתרחב.
כל דבר שאנו יוצרים על כדור הארץ, נוצר כי אנשים גילו אהבה או משיכה עזה לעשייה ופעלו בהתאם. לדוגמא – אנו נמשכים ואוכלים אוכל שאנו אוהבים, אנו בוחרים בני זוג שאנו אוהבים כדי להתרבות, לומדים ויוצרים דברים חדשים מתוך עניין, משיכה או בקיצור- כי זה מה שאנו אוהבים. זו למעשה הדרך של היקום לצעוד קדימה ולהתרחב.

הטבע וכול החיים עלי אדמות, מתנהלים על פי חוק האהבה; בלעדיה החיות לא היו מזדווגות, הציפורים והחרקים לא היו מפיצים את נבגי הצמחים ואנחנו לא היינו מגלים מה מושך אותנו בחיים ולא מפתחים אותו. העולם היה עומד מלכת.

מהו תדר המקור שלנו?

אנרגיית החיים מתנהלת בחוקיות מסוימת, ובסביבה של כדור הארץ שנחשבת סביבה של "בחירה חופשית", היא מתקיימת בתוך דואליות מובנית: קטבים המייצגים יש מול אין, אור מול חושך, פחד מול אהבה וכן הלאה. לכול אחד מאיתנו יש "תדר מקור" שהוא תדר הנשמה או תדר אהבה אישי שלו, שנאמר שמקורו בבריאה עצמה; באותו כוח שיצר אותנו ומתקיים מחוץ לחוקיות הדואלית של כדור הארץ כאנרגיה ניטרלית טהורה של "יש". על התדר המקור, שמיצג את השאיפות והרצונות העמוקים של נשמתנו, "מתלבשים" כול התדרים שאנו קולטים מהסביבה בצורת מחשבות, רגשות ומערכות אמונות שונות – שרובן מגבילות (מסיבות הישרדותיות).
שילוב התדרים האלו, שכול אחד מאיתנו משדר לעולם (כמו גלי רדיו) – הוא זה שיוצר את המציאות שלנו ובהתאם לחוק המשיכה, מביא לחיינו עוד מאותו הדבר. לכן ככול שנאפשר לאנרגיה הטהורה של "תדר המקור"  לזרום מבלי לעצור אותה עם אנרגיה מנוגדת או קוטבית (שלילית), כך היא תתרחב ותמשוך לחיינו עוד מאותם הדברים שאנו "אוהבים" או מאותו "יש".

אנו מניעים אנרגיה בעזרת מחשבות ורגשות

בתוך החוקיות האנרגטית הזו, אנו כבני האדם משמשים כמרכזי אנרגיה, והדרך שלנו להניע אנרגיה היא בעזרת כוונה, מחשבות, רגשות ופעולות. וואלס.ד.וואטלס- מחבר הספר "המדע של להיות עשיר" מתאר זאת כך: "כול היקום עשוי מחומר המסוגל לחשוב, ואשר במצבו המקורי מתפשט וממלא את כול החללים הפנימיים של היקום.
מחשבה בתוך החומר הזה- מייצרת את תמונת המחשבה. האדם יכול ליצור דברים במחשבתו ועל ידי הטבעת המחשבה על החומר חסר הצורה, הוא יכול לגרום להיווצרות הדברים עליהם חשב". (תרגום : אבגני זפרונסקי).

לכול מחשבה, רגש, מילה או מעשה, יש תדר אנרגטי שיכול להיות קרוב לתדר המקור שלנו או רחוק ממנו. הסיבה שאנו כבני אנוש מניעים את האנרגיה יותר מכול יצור אחר על כדור הארץ, היא כי אנו חלק בעל תודעה "מפותחת" של אותו מקור. רבים קוראים למקור הזה "אלוהים", אם כי למרבה הצער ההיסטוריה האנושית יצרה קונוטציות שונות לביטוי הזה, עד כי הדת השלטת במאות האחרונות – דת שאני קוראת לה "דת המדע", לא רק התכחשה לקיומו של אותו מקור, אלא אף דאגה "לגחך", את מי שהאמין בקיומו.

באופן פארדוקסלי, דווקא המדע כיום, הוא זה ששמגלה ומוכיח בכלים שלו, שיש הרבה אמת בכתובים העתיקים של דתות ותרבויות שונות. העובדה שכלי המדידה שנותנים לנו הוכחות כיום, לא היו זמינים בעבר, מעלה סט שלם של שאלות חדשות על מה בעצם התחולל כאן על כדור הארץ משך ביליוני שנים, ואם ואיזו עזרה קיבלנו על מנת להתפתח – אך זה כבר נושא שלם למאמר אחר…

הדתות נוצרו לאורך ההיסטוריה כדי לנסות להבין או להסביר את החידה הגדולה של מה בעצם קורה כאן, ובעיקר כדי לנסות לגלות מהי הדרך הטובה ביותר לתקשר ולהשפיע על אותו מקור או שדה אנרגטי. למרבה הצער, רוב הדתות ניכסו לעצמן את האלוהות ה"אמיתית" או היחידה, ואף ייצרו הפרדה בינינו לבין אותו מקור, הן על מנת לייצר סדר במבני החברה הקיימים, והן על מנת לעורר פחד ולקחת שליטה. הן העבירו את השליטה מידינו לגורם חיצוני, שהם נציגיו עלי אדמות, וגרוע מכך – יחסו לאותו גורם אלוהי תכונות אנושיות כמו קנאות, נקמנות, אכזריות, שובניסטיות ועוד… ועשו (ועושים גם היום), דברים בלתי נסלחים בשמו.

מהו מקור הבריאה?

אם נשים את האמונה הדתית בצד, נוכל לראות כי המקור הוא אנרגיה ניאטרלית טהורה של "יש", שעליה אנו מטביעים את המציאות בהתאם לאמונות שלנו, ואנחנו שלוחה של אותו מקור. כדי שנוכל לחיות על כדור הארץ שנחשב "אזור בחירה חופשית", קיבלנו את הגוף האנושי, עם גבולות מוגדרים, עם חיבור ל-5 חושים שדרכם אנו תופסים את המציאות ועם תכונות אישיות ארצית שצומחות מתוך הניגודים. אפשר לדמות את הגוף שלנו ל"חליפת צלילה" משוכללת, שדרכה הנשמה שלנו, יכולה לחוות את העולם הפיזי. העולם הפיזי המקיים בחירה החופשית, הוא אזור דואלי ואנו חיים בסביבה קוטבית. סביבה של זמן ליניארי וחלל מוגבל, שמאפשרת לנו לצמוח מתוך היכולת לבחור בכול רגע נתון מה אנו רוצים ומה איננו רוצים, ומתוך ההתרחבות שלנו, היקום והבריאה מתרחבים אף הם. זו הסיבה בשלה מורים רוחניים אומרים לנו שהנשמה שלנו "בחרה" להתגלגל ולחיות כאן כעת. אפשר לכנות זאת ניסוי אלוהי ולראות את עצמנו קטנים וחסרי ערך או משמעות אל מול הבריאה, אך האמת היא שההפך הוא הנכון. הדרך שבה אנו והיקום צומחים – היא מתוך הניגודים.

תארו לעצמכם סביבה שבה אתם חלק מאנרגיה חיובית טהורה שאין בה שום ניגודים או קוטביות. איך היינו יודעים מה טוב בעינינו בלי שיש רע שיגדיר אותו? איך היינו חווים אושר אם לא היה עצב שידגיש את הניגוד? איך היינו בוחרים בבחירה חופשית את מה שאנו רוצים, אם לא היינו יודעים מה איננו רוצים? ואיך העולם היה צומח ומתפתח ללא ניגודים?

אז למה בעצם אנו כאן בתוך מעבדת הניסוי הזו שנקראת כדור הארץ?

הבריאה מבקשת לחוות את עצמה בעוד דרכים – דרכינו. אנחנו חלק מאותה בריאה או מקור שברא את הכול, כמו מדענים שעומדים בחזית הטכנולוגית של הבריאה אך אינם מודעים לכך שמקור נמצא בתוכם. האנרגיה הטהורה של המקור זורמת בתוכנו והדבר היחידי שמגביל אותנו מלהשיג כול דבר שנרצה, הוא העובדה שאיננו מודעים לכך שאנו אלו שבוראים את היקום והמציאות סביבנו – מבפנים כלפי חוץ ולא להפך. הגוף שלנו, השכל ותכונות האישיות, כול אלו הם רק חלקים מהשלם שהוא אנו. החוויות של עונג פיזי ומנטלי, התשוקה להמציא או לפרוץ גבולות- כול אלו לא היו פרי חלקינו אלמלא היינו בוחרים (כן בוחרים) להגיע לסביבה הזו. סביבה דואלית, מתקדמת ומרתקת שבה יש לנו אפשרות לבחור ולממש כול דבר בו נרצה מבפנים- החוצה.

האזינו למדיטציה לניקוי התדר האנרגטי:

קצת על אמונות שגויות

בתוך סביבת המחיה הדואלית באזור הבחירה החופשית שנקרא כדור הארץ, אנו מתעוררים בימים אלו לתודעה חדשה, ומבינים שרוב מה שסיפרו לנו על היקום עד היום – לא מדוייק במקרה הטוב…

1) ההשפעה שלנו על העולם החיצוני מוגבלת במקרה הטוב או לא קיימת כלל – טעות!

רובינו סבורים שהעולם החיצוני מתנהל שם בחוץ, בלי קשר אלינו, והיכולת שלנו להשפיע עליו היא מוגבלת במקרה הטוב- או לא קיימת כלל, אך ההפך הוא הנכון. העולם סביבנו הולך ונבנה על ידינו. קודם אנו חושבים אותו, אח"כ אנו מרגישים אותו, ואז פועלים כדי ליצור תוצאות במציאות הפיזית שלנו. העולם נבנה דרכינו מבפנים כלפי חוץ. ברגע שהנקודה הזו מובנת, אנו יכולים להבין שאנו אלו שיצרנו את כול מה שיש סביבנו, לקחת אחריות ולהבין שכול רגע ורגע הוא חדש ונקי, ויש לנו אפשרות להתחיל ליצור ברגע הזה את כול מה שאנו רוצים בחיינו.
איך עושים זאת? חוק המשיכה הוא חוק מרכזי ביקום: על פיו מתחלקים התאים ונבנה הגוף הפיזי, על פיו מחשבה מושכת מחשבה דומה ורגש מושך רגש דומה, ועל פיו החומר האנרגטי מתגשם לחומר פיזי. החוק הזה פועל מהבסיס של אנרגיית "יש" מוחלטת וחד ערכית, ולא יכול לזהות שלילה או ניגודיות. החוק פועל עלינו בהתאם למה שאנו מתמקדים בו, ובהתאם לתדר שאנו משדרים. אם נתפקס בכמה איננו רוצים דבר מסוים, מה שהיקום יבין הוא: "בוא אלי אותו הדבר שאיני רוצה".

התדר האנרגטי שבו אנו רוטטים בכל רגע נתון, הוא זה שמפעיל את חוק המשיכה. המחשבות והאמונות הפנימיות שלנו, הן שקובעות את התדר שאנו משדרים החוצה. גם אם נחזור ונצהיר "אני רוצה אהבה זוגית" אם קיימת בתוכנו אמונה סותרת שאומרת "אהבה זוגית היא פוגעת"- זה התדר שישודר לשדה המאוחד סביבנו, וזה מה שהיקום יקלוט ויביא לחיינו.

2) אנו נפרדים זה מזה – טעות!

אחת האמונות המושרשות ביותר שיש לנו כבני אנוש, היא האמונה שאנו נפרדים זה מזה והיכולת שלנו להשפיע על האחר מוגבלת. אך האמת היא שכולנו עשויים מאותה אנרגיה בדיוק ולכן מחוברים זה לזה כמו טיפות בים. החיבור שלנו הוא דרך אותו שדה אנרגיה מאוחד שהוא שדה של תודעת המקור שממנו נוצרנו, ולכן היכולת שלנו להשפיע על האחר בעזרת עבודה על עצמנו, וראיה שונה של אותו אדם בעיני רוחינו, משמעותיים פי כמה מכול דבר שנגיד או נפעל מול אותו אדם. הדמיון, הוא הכלי העוצמתי ביותר שקיבלנו כדי לכוון את התדר שלנו ולברוא את המציאות החיצונית בהתאם לרצונינו.
באותה מידה, כשאנו משדרים כעס או שנאה לאחר, שוללים את כבודו או את החופש שלו, החופש שלנו הוא זה שישלל והכעס או השנאה יפגעו בנו עצמנו בגוף ובנפש. מבחינת חוק המשיכה- אין אדם אחר ביקום – כולנו אחד ולכן כול מחשבה או רגש שאנו משדרים החוצה, אנו משדרים לעצמנו! ההבנה הזו היא משמעותית מאוד בהתנהלות שלנו ביקום.

השדה המאוחד

יש כיום הוכחות מדעיות שהשדה המאוחד או ה"אתר" מחבר את כולנו במארג אנרגטי רציף.
היכולת שלנו לקלוט אנשים אחרים, לקלוט מחשבות ותחושות או להתחבר למאגר ידע אונברסלי היא רק קצהו של הקרחון.
בפועל, כול עוד אנו חיוביים ונמצאים בתדר של אהבה, נמשוך לחיינו אנשים ומצבים שיאשרו זאת. אם יש בחיינו אנשים שליליים שמורידים לנו את האנרגיות, זה סימן שמשהו בתדר ששידרנו משך זאת (למשל אמונה שאנחנו לא ראויים שיאהבו אותנו). מסיבה זו, חוק המשיכה פועל כך שכאשר אנו שמחים בהצלחה של אדם אחר, נמשוך הצלחה לחיינו, ואם נחשוב עליו דברים רעים, נמשוך דברים רעים לחיינו.

חוק נוסף מחוקי היקום הוא חוק המראות או ההשתקפות
האדם שמולינו תמיד ישקף לנו את מה שחבוי בתוכינו.
אם הוא משקף כעס, זה כעס שקיים בתוכנו, אם הוא משקף רגשות אשם, הם קיימים בתוכנו. אם איננו אוהבים את עצמנו, נמשוך אלינו עוד אנשים שישקפו זאת. קראו עוד על חוקי המראה…

3) אל תהיו אגואיסטים – טעות!

תמיד אמרו לנו שכדי להיות "אדם טוב", עלינו להפסיק להיות אנוכיים ולהתחשב באחרים, פעמים רבות על חשבון התחושות שלנו או ההתחשבות ברצונות שלנו. אך האם זה עומד במתאם לחוקי היקום?
כול אחד מאיתנו הוא נקודת המוצא של היקום שלו וכול מה שקיים סביבו, האנשים, החפצים והמציאות- הכול נוצר ממנו. זו תפיסה שקשה לנו להפנים משום שכול חיינו לימדו אותנו להתחשב באחרים כדי שהם ירגישו טוב יותר, פעמים רבות על חשבון זה שאנו נרגיש טוב. זה נובע מאחד מהשקרים הגדולים ביותר עליו חונכנו – התפיסה שאנו חיים בעולם מוגבל שיש בו מחסור: מחסור בחומר, מחסור במשאבים או מחסור באהבה.
תפיסת המחסור גורסת שהמשאבים בעולם מוגבלים וכול מה שאנו רוצים לקבל, הוא בהכרח על חשבון מישהו אחר, כך שאם נשאף לקבל יותר, מישהו אחר יסבול. אך העובדות הן שבגלל שהיקום נבנה מבפנים כלפי חוץ, לא יכול להיות מחסור בעולם, אלא אם אנחנו בוראים אותו בכך שאנו מאמינים בו. לכן עלינו לחשוב קודם כול על עצמינו כדי שיהיה לנו מה להעניק לסביבה. לתת או לוותר לאדם אחר, זה דבר נפלא אם הוא גורם לנו להרגיש טוב עם עצמינו – אם דבר לא נגרע מאיתנו בדרך. אך אם ניתן כי "צריך" או "לא נעים" מבלי שנחוש שלמים עם כך, זה רק ייצר משקעים שלילים בתוכינו שיפגעו גם בנו וגם במי שקיבל מאתנו.

4) תהיו "מציאותיים" – טעות!

אם המציאות שלנו הייתה מושלמת והיינו נהנים מכול רגע, היה מקום להיות מציאותיים. אבל בגלל שאנו בונים את המציאות שלנו, הדרך לבנות אותה כרצונינו, הוא לא להסתכל על מה שיש – אלא על מה שאנו רוצים שיהיה כאילו הוא כבר כאן. במילים אחרות- לא להיות מציאותיים! הסיבה בשלה אנו נשארים במציאות נטולת אושר, היא כי אנו מתעקשים להיות מציאותיים! כלומר להסתכל על המציאות של מה שיש כפי שהיא, בלי להבין שיש לנו אלטרנטיבות. אנו אומרים לעצמנו שלהתפטר במצב הכלכלי כרגע זה לא מציאותי, או למצוא אהבה אחרי גיל 40 זה לא מציאותי, או שלהגיע להצלחה גדולה בלי השכלה זה לא מציאותי, והפלא ופלא – זה באמת מה שאנו מקבלים. היה זה הנרי פורד שהטביע את המשפט האלמותי: "בין אם אתה חושב שאתה יכול לבין אם אתה חושב שאינך יכול- בכול מקרה אתה צודק."
בפועל- אם נסתכל סביבנו , נמצא בקלות אלפי או מאות אלפי מקרים שסותרים את האמונות האלו. אלפי אנשים מצאו אהבה בגיל 50 וגם 60, אלפי אנשים שהצליחו בלי השכלה, ואלפי אנשים שבאו מכלום והתעשרו.
אף אחד מהאנשים הללו לא אמר לעצמו "אני צריך להיות מציאותי ולהבין שזה לא אפשרי עבורי" – ההפך הוא הנכון. היצמדות למציאות של מה שיש כרגע, משאירה אותנו במקום קטן מאוד שבו לא יתכן שינוי, כי אין שום מוטיבציה שיכולה לעודד אותנו. זה כמו שאלה סגורה שלא מאפשרת לזוז קדימה או אחורה כי זו אינה השאלה הנכונה!
אנו מייחלים לשינוי ומתפללים שיגיע הכסף, המאהב או המשקל הנכון, וסבורים שזה מה שיעשה אותנו מאושרים, אך בפועל- רק אם נהיה מאושרים תחילה, נוכל לגרום לחוק המשיכה להביא את הדברים האלו לחיינו. היקום עובד הפוך ממה שתמיד לימדו אותנו, והדרך לשנות מציאות היא להגדיר מה המציאות בה אנו רוצים לחיות, ולהתמקד אך ורק בה, תוך שאנו מפתחים ומתאמנים על יצירת רגש חיובי ותשוקה סביבה. זו הדרך בה המציאות נבראית, והדמיון כאמור – הוא הכלי העצמתי ביותר שקיבלנו כדי שנוכל לממש את היכולת המלאה שלנו להיות בוראים רבי עוצמה. להיות "מציאותיים" ולהתלונן על מר גורלנו, היא הדרך הכי פחות אינטליגנטית לחיות כי היא מקבעת אותנו במקום ולא מאפשרת שום שינוי.

5) אושר הוא רק בונוס בחיים – טעות!

יותר ממורה אחד כבר ניסה להעביר לנו את המסר שאנו מונעים מדבר אחד בלבד: כול מה שאנו עושים, חושבים או רוצים הוא רק מתוך המחשבה שנרגיש טוב יותר, או נזכה לאושר אם נקבל את מבוקשינו. הסיבה היא, שכך עובד מנגנון הצמיחה האלוהי. רגשות חיוביים תואמים את האנרגיה החיובית של המקור ומניעים אותנו קדימה. כפי שקיבלנו את האורגזמה כדי שיהיה לנו תמריץ להתרבות, כך קיבלנו את המערכת הרגשית שנותנת לנו אינדיקציה היכן עומד התדר שלנו בכול רגע. רגשות שליליים פירושם שיש משהו בתוכנו שלא עובד כמו שצריך ודורש את תשומת ליבנו. רגשות חיוביים מאותתים לנו שאנו בכיוון הנכון. זו המערכת שמצמיחה אותנו ואת היקום. בגלל שהיקום נבנה מבפנים החוצה- עלינו לתרגל תחושת אושר תחילה, על מנת לקבל את מה שאנו רוצים. ההרגשה הטובה היא זו שמחברת אותנו לזרם האנרגיה החיובית ולמקור האלוהי שלנו, וגורמת לנו לרטוט בתדר הליבה האישי שלנו שהוא תדר המקור, ולכן היא לא רק המטרה – היא הדרך!
אושר אינו הבונוס, הוא התשובה לשאלת הקיום שלנו, או במילים אחרות: אין דרך לאושר- אושר הוא הדרך!

פורסם במקור ב-11.5.2014