מדיטציה בדמיון מודרך להעלאת התדר (22 דק')

כבר הרבה זמן שאנו שומעים את המושג,  
"להעלות את התדר". בתפיסה של רבים מאתנו, זו מטפורה שמשמעותה להרחיב את המודעות ולהגיע לסוג של התעלות רוחנית, אבל אם נחקור קצת יותר לעומק – נגלה כי ניתן בהחלט ליחס לביטוי משמעות מילולית: מדובר בהעלאת התדר בו רוטטים כול התאים האטומים והמולקולות בגופינו, תופעה שניתן למדוד בכלים מדעיים ושיש לה ביטוי פיזי במציאות שלנו.
אז למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים "להעלות את התדר"? מה זה תדר, למה חשוב להעלות אותו, וכיצד אנו יכולים לעלות תדר ולחוות את התוצאות בחיינו?

אם נתחיל מהתחלה – הרי שכיום אנחנו כבר יודעים, שהיקום בנוי מחומר או אריג שנקרא אנרגיה. אריג שמרכיב את כול מה שיש מסביבנו – את החפצים,  את הגוף הפיזי שלנו ואת החלל עצמו. האנרגיה הזו, כפי שגילו מדענים רק בעשורים האחרונים, היא שדה מאוחד שמכיל את הכול ומחבר את כול מה שקיים בתוכו, ויש לו שמות רבים ביניהם: השדה המאוחד, האֶתֶר, המטריקס, הרשת היקומית  "The grid"  ועוד.

השדה המאוחד של היקום – שמורכב מ- 99.9% חלל ורק 0.1% חומר (!), מתנהל לפי מספר חוקי יסוד, שהמרכזי שבהם הוא חוק התנועה או חוק הרטט (law of vibration). כול האנרגיה ביקום מתקיימת במצב של רטט תמידי, כך שכול היקום שלנו רוטט בלי הפסקה; כול תא בגוף רוטט, כול אטום בכיסא עליו אתם יושבים כעת- רוטט, וכך גם החלל שמקיף אותנו. על פי חוקי היסוד של הפיזיקה – כול תנועה מייצרת חשמל, ומסביב לכול גוף שמייצר חשמל נבנים שדות אלקטרומגנטים. הקצב או המהירות שבה השדות האלו רוטטים נקרא תדר. תדר הוא גל שנוצר מרטט, וכול רטט מיצר תדר מסוים. ככול שהתדר גבוה יותר, הוא מהיר יותר, וככול שהרטט איטי יותר, כך התדר שנוצר ממנו – נמוך יותר. יחידות תדר נמדדות בסולם הרץ (Hz), שהוא הסולם המוכר לנו מתחום הסאונד.

סקלת התדר האנרגטי:

אם נסתכל על הגוף שלנו, נבחין שכול התאים והאטומים בגופינו, דחוסים או רוטטים בקצב איטי יותר מהאטומים שבחלל שמקיף אותנו, ולכן אפשר לראות את הגוף ולגעת בו. האטומים שרוטטים באוויר סביב גופינו, לעומת זאת (במה שמכונה ההילה שלנו), רוטטים במהירות גבוהה יותר מאלו שבגוף הפיזי , ולכן לא ניתן לראותם, אך אנו יודעים שהקצב בו הם רוטטים, נמוך יותר מקצב הרטט של האטומים שנמצאים בחלל הפתוח שמעבר לגבולות ההילה שלנו, וניתן לראות זאת בעזרת "צילום קירליאני"  שקולט את ההילה סביב הגוף.  ההילה הזו, מצטלמת בצבעים שונים, שמבטאים את מצב הרוח ה"אנרגטי" שלנו, או במילים אחרות, את התדר שבו אנו רוטטים. למעשה מדענים אומרים לנו כי בכול רגע נתון, מיליוני אטומים עוזבים את גופינו ומתמזגים בהילה (באוויר) סביב הגוף ולהפך, אטומים מההילה מתמזגים בגוף הפיזי.

כך שלמעשה מדובר באנרגיה שרוטטת על סקלה מסוימת,  שחלקה נתפסת על ידי חושינו וחלקה אינה נתפסת, אך החלל שמקיף אותנו – הוא הכול חוץ מריק… הוא רוטט במהירויות שונות, ומכיל תדרים שונים שאת חלקם  איננו יכולים לתפוס בעזרת החושים שלנו.

דוגמה טובה לכך היא תדרי סאונד שהכלבים יכולים לשמוע אך נעלמים מאוזנינו. עוד דוגמה היא כמובן ההילות סביב גופינו. קיימות כיום מצלמות עם רגישות גבוהה שמצלמות הילות ולמעשה מאבחנות את רמת הדחיסות באנרגיה שהן מכילות.  צבעים מסוימים יעידו על תדר נמוך וצבעים אחרים על תדר או רטט גבוה יותר. ונחשו מה משפיע על התדר הזה? צדקתם. מדובר במצב התודעתי שלנו.

מדידות הוכיחו כי רגשות שליליים מורידים את התדר או הרטט בהילה שסביבנו, ומצופפים את האטומים שלה, בעוד שרגשות חיוביים – מעלים את התדר, ולמעשה מרחיבים את הטווח והמרחק אליו יגיעו התדרים שמופקים על ידינו, ומשודרים ליקום.

מה בין תדרים לתודעה?

כיום אנו יודעים כי היקום בנוי מרשתות מורכבות של אין סוף תדרים. מדובר במדע שנקרא קימטיקה, (kymatika) מדע התדרים (אך על כך בפעם אחרת…). ולכול תופעה ביקום יש תדרים משלה: לצבעים, לריחות, לקולות לאורות ועוד,  וכול תדר כזה משפיע על הגוף שלנו ברמה האטומית.  אך התופעה הזו, אינה חד צדדית. מסתבר שגם לנו יש דרכים להשפיע על השדה המאוחד, שהוא כאמור שדה עם מוליכות חשמלית גבוהה, והדרכים הללו מתקשרות באופן ישיר לאותו מרכיב חמקמק שאנו מכנים – תודעה.

השדה האנרגטי של היקום, מגיב כך מסתבר, לתדרים של מחשבות, כוונות, דיבור ובעיקר לרגשות ותחושות, וממש "מארגן" את האטומים בחומר האנרגטי בהתאם. מדובר בהשפעה שחורגת הרבה מעבר לגבולות הגוף שלנו או לספקטרום המצומצם שאנו יכולים לתפוס באמצעות חמשת החושים שלנו. התודעה שלנו, היא בעצם אותו חלק בתוכנו שיכול לצאת ולהסתובב בעולם בלי קשר לגוף הפיזי שמוגבל על ידי האטומים שלו,  ומוגבל על ידי התפיסה של ה"אני" שיש לו גבולות – הן גבולות פיזיים, אך בעיקר גבולות של תפיסה של נפרדות, שנובעים ממה שנהוג לכנות – אגו.

כשאנו  מעלים את התדר שלנו באמצעות הכלים שעומדים לרשותנו, אנו למעשה מעלים הן את הרטט של תאי הגוף, והן את תדרי המחשבה והרגש – כדי שנוכל לצאת מתוך הגבולות המוגדרים הללו שהם גבולות תפיסתיים בלבד, ולהתאחד עם השדה המאוחד שאנו חלק ממנו. לנוע בתוכו, לתקשר אתו  ולהשפיע עליו בעזרת התודעה. רבים סבורים שהשדה המאוחד מכיל "תודעת על" קולקטיבית שכול אחד יכול להתחבר אליה ולמשוך ממנה אינפורמציה- בערך כפי שאנו קולטים אינפורמציה מהרדיו או גלי האתר.

איך מעלים את התדר?

קיימות שתי דרכים מרכזיות להעלות את התדר בו אנו רוטטים בעזרת התודעה:

הראשונה היא להשקיט את כול המחשבות והרגשות, ולמעשה לנטרל כול התנגדות שיש לנו ל"מה שיש" או למציאות. אפשר לראות זאת גם כ"להיות נוכח ברגע הזה". הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות מדיטציה קלסית ללא מחשבות, אם כי ניתן להגיע לאותו מצב בעוד מגוון דרכים. כשאנו משחררים את כול המחשבות ואיתם את התחושה של הגוף הנפרד, אנו יכולים פשוט לזרום עם אנרגיית החיים שהיא אנרגיה חיובית במהותה, ולהעלות את מצב התודעה והתדר.

הדרך השנייה היא בעזרת עבודה מודעת, והיא משתמשת באותה מערכת פנימית ביוכימית שעומדת לרשותנו – המערכת הרגשית. המערכת הרגשית שלנו, תוכננה במיוחד כדי לתת לנו אינדיקציה מדויקת בכול רגע, היכן התדר או הרטט שלנו עומד, או בקיצור: תחושה טובה = תדר גבוה, תחושה פחות טובה  = תדר נמוך.

כך שהעלאת התדר משמעותה לגרום לעצמינו להרגיש טוב.  (והכוונה בלהרגיש טוב, היא ללא רגשות אשם…משום שרגשות אשם שולחים מסר כפול, והאינטרס שלנו הוא לשלוח מסר רגשי מדוייק וקוהרנטי).  כול דבר שגורם לנו להרגיש טוב יעלה את התדר שלנו, כך שיש אין ספור דרכים בהן נוכל לפעול, טיול בטבע, אמבט או התעמלות – כול אחד וה"פיקס" שלו… דמיון מודרך היא רק אחת מהדרכים הללו, אך היא נחשבת ליעילה במיוחד, כי היא יכולה להרחיב את טווח התדרים שלנו ובכך להרחיב את התודעה מעבר לגבולות הנוכחיים שלה. תרגול קבוע, יכול לעשות שינוי משמעותי בחיינו, כי כול הרחבה של תודעה, תעזור לנו לצמוח לשלב הבא בהתפתחות שלנו.

מדיטציה להעלאת התדר האנרגטי (22 דק')