תרגול הרפיה בדמיון מודרך לרגיעה כללית – או "הרפיה פרוגרסיבית":

רופאים וחוקרים בעולם כולו, אומרים לנו כבר שנים ארוכות, שהלחץ או הסטרס הוא הגורם ל95% ממכלול הבעיות הרפואיות שלנו. הוא מכווץ את התאים, מונע ממערכת החיסון לתפקד כפי שהיא אמורה לתפקד, וחושף את גופינו לכול חיידק או וירוס שעובר בסביבה, או מתפתח בתוכנו.

אך מעבר לכך, ללחץ יש גם השפעה מכרעת על התפקוד היומיומי שלנו. לחץ משפיע על תפיסת עולמינו ועל הדרך בה אנו מפרשים את המציאות. הוא משפיע על קבלת החלטות שלנו, על ביצוע הפעולות השוטפות ועל ההתנהלות שלנו מול אנשים אחרים.

סטרס או דחק, נוצר בעיקר בעקבות הפעלת מנגנון אבולוציוני עתיק, הנשלט על-ידי חלקים קדומים של המוח שמכונים מוח הזוחלים או המוח הקטן. התגובה הזו נקראת מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or Flight)  ונוצרה במקור לצורכי הישרדות. על מנת שנוכל להעביר את כול משאבי הגוף לטובת מצב שנתפס על ידינו כסכנה קיומית.
לדוגמה: אם אבותינו צדו ביער ולפתע נתקלו בנמר, הם היו זקוקים למנגנון הזה כי לשרוד.
בנוסף לאפשרויות להילחם או לברוח במצב שאנו תופסים כסכנה, אנו יכולים להגיב גם ב – Freeze, כלומר לקפוא במקום בלי להגיב כלל.  או Faint – להתעלף; מצב קיצוני בו הרגש משתולל עד כדי כך שהוא משפיע על הגוף הפיזי שנכנס להלם ומכבה את כול המערכות בבת אחת.

איך פועל המנגנון?

תחושת הסכנה המידית שנחווית במצב הישרדות, מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית שמטרתה לרכז את כול משאבי הגוף (מערכות פנימיות ואברים) למצב הישרדות של "הילחם או ברח". במצב זה, האדרנלין עולה, זרימת הדם עוברת לשרירים כדי להשיג כוח. החושים מתחדדים, האישונים מתרחבים, הדופק עולה,  ואנו חדים ומהירים בתגובה.
אך למנגנון ההישרדות הבסיסי הזה, יש מחיר כבד שאנו משלמים. כשהגוף כולו מעביר משאבים למנגנון ההישרדות, שאר מנגנוני הגוף שאינם מיועדים לזמן סכנה אלא לשמירה על תפקוד מערכות הגוף בשגרה, מפסיקים לפעול ו, בניהן פעולות שגרתיות כמו העיכול, התחדשות התאים, הפרשת הורמונים שונים ופעילות מערכת החיסון.

הרפיה בדמיון מודרך

כאדם מודרני, איננו חווים סכנת חיים על בסיס יומי, אך מנגנון ההישרדות שלנו הוא עתיק.  הוא לא יודע להבחין בין לחץ שנוצר מאיום קיומי כמו נמר שמתקרב, לבין לחץ שנוצר מאירוע מלחיץ אחר כמו פיטורין, מריבה או אפילו מבחן.

יש מומחים שטוענים שאנשים רבים בעולם המודרני, חווים לחץ ומתח מסוג זה על בסיס יומיומי. אנחנו מתפקדים בתחושת "הילחם או ברח" גם כשזה מגיע לריב עם בן/ת הזוג, מחלה של ילד ואפילו דד-ליין שיש לעמוד בו במקום עבודתנו. למעשה רוב בני האדם כיום לוקחים את הלחץ כמובן מאליו ולמדו לתפקד בתוכו. אך הגוף שלנו לא התרגל כמונו, והוא צריך להירגע כדי לתפקד בצורה טובה. כשלוקחים בחשבון את ההשפעה שיש למנגנון הזה על הפעילות הסדירה של הגוף, לא פלא שיש היום כל כך הרבה מחלות שמקורן מלחץ נפשי, ברמה שלא היכרנו במהלך ההיסטוריה האנושית.

אז מה הפתרון? להתפטר מהעבודה? לעזוב את בן הזוג? לברוח לאי בודד?
לא בהכרח…

חשוב להבין שהתגובות שלנו לאירועים ואנשים בחיינו, שייכות לנו ולדרך בה אנו חווים את המציאות. אם לא נשנה דבר בתפיסת המציאות שלנו, רוב הסיכויים שנמשיך לחוות את אותם אירועים ולהיתקל באותו סוג של אנשים, גם בעבודה הבאה או עם בן זוג חדש.
הפתרון המומלץ על ידי מומחים הוא לנסות להירגע על בסיס קבוע ויזום כדי ללמד את מערכות הגוף שלנו לפעול מחדש בצורה תקינה, כפי שעוצבנו לתפקד מלכתחילה. וכמה שנקדיש יותר זמן כדי לחוות רגיעה, כך נחוש שיפור באיכות חיינו בתחומים שונים. מחקרים רבים הוכיחו כי די בהרפיה עצמה כדי להפחית מתח וחרדה, לחזק את מערכת החיסון, להעלות יכולת ריכוז ומיקוד ולאזן את הפעילות החשמלית של האונות במוח.
למעשה גם 10 דקות של הרפיה יזומה במהלך היום, יכולות לחולל פלאים במערכות הגוף ובמצב הרגשי שלנו.

התרגיל הבא נקרא הרפיה מדורגת, או הרפיה פרוגרסיבית, והוא מיועד לרגיעה כללית, פיזית ונפשית. מה שנעשה בתרגיל הוא להתמקד באברי הגוף, ולהרגיע אותם – אבר אחר אבר. נוריד את קצב גלי המוח, כדי להיכנס למצב של מאין טראנס, שיאפשר למוח לקחת פסק זמן ולנוח מזרם המחשבות הבלתי נפסק. ובמקביל נוכל לשחרר מתחים שנצברו בגוף ויצרו כאבים או אי נוחות.

הרפיה בדמיון מודרך. 16 דקות להרפיה מושלמת:

דמיון מודרך להרפייה מושלמת – עכשיו גם בתרגום לשפת הסימנים.
תודה רבה ל הילה נהרי אסרף שפנתה וביקשה להנגיש (כמובן שהסכמתי בשמחה רבה.)

הרפיה בדמיון מודרך – בשפת הסימנים:

המאמר פורסם לראשונה ב: 15/4/2012